מכבי תל אביב 'שחר' -מודל 2015/16

מכבי תל אביב 'שחר' , מודל 2015/16,  צפויה למשוך הרבה עניין העונה בעקבות האתגרים והחידושים שאיתם תתמודד הקבוצה. בראש ובראשונה, ההשתתפות ההיסטורית של מכבי תל אביב 'שחר' בליגת האלופות לנוער. קבוצת הנוער תשתתף במפעל הצעיר והחשוב הזה, כאשר תשחק באותם ימים של הקבוצה הבוגרת, ונגד אותן יריבות.

ירד מהקבוצה הבוגרת בכדי לחזק את הנוער בליגת האלופות. דן גלזר
(צילום: האתר הרשמי של מכבי ת"א).

 חידוש נוסף העונה הוא החלטה של המועדון על הסכם שיתוף הפעולה עם קבוצת הבת בית"ר ת"א רמלה, הסכם בעל חשיבות אסטרטגית ובעל השפעה עקיפה גם על קבוצת הנוער. הסכם זה יוצר את אותו שלב ביניים, בין ליגת העל לנוער לליגת העל בבוגרים, שקיים באירופה בעיקר בליגות המילואים.

בדיוק כמו לפני שנתיים, הקבוצה של זיו אריה עושה מתיחת פנים רצינית ביחס לשנה הקודמת ומתבססת על שחקנים מהשנתון הצעיר בליגת הנוער, שנתון שעלה העונה מנערים א' (שנתון 98'). לפני שנתיים היו אלה ילידי 96' כמו יונתן כהן, דן גלזר, סוהיל ארמלי שהשתפשפו עונה אחת בנוער ובעונה השנייה כבר זכו באליפות.

כאמור, העונה קבוצת הנוער תתבסס ברובה משחקני נערים א' בעונה שזכו בגביע המדינה והיו רחוקים נקודה אחת מהאלופה מכבי חיפה. למעשה כמעט ממחצית הסגל (12 שחקנים מתוך 23) הוא משנתון כישרוני זה. שמות בולטים הם השוער חביב אוחיון, שוערה השלישי של הקבוצה הבוגרת, הבלם בר גלילי וקפטן קבוצת נערים א' תומר אלטמן.

חריגי הגיל

כאמור, אחד החידושים העונה הוא ההסכם שנוצר בין מכבי ת"א לבית"ר ת"א רמלה מהלאומית, למעשה קבוצת בת לכל דבר.  במסגרת ההסכם הושאלו לבית"ר ת"א העונה לא פחות מ- 11 שחקנים, שמונה מהם נטלו חלק באליפות של קבוצת הנוער אשתקד. רוב שנתון 96', שיהווה את גיל החריגים לעונת 2015/16 בליגת הנוער, עבר בהשאלה לקבוצת הבת מהלאומית. מי שצפויים להמשיך בקבוצת הנוער כחריגי גיל יהיו הקפטן דן גלזר (שייך גם לסגל הבוגרים) יחד עם הבלם עידן יוגב והקשר/מגן מקסים גרצ'קין.

הילד

שימו לב העונה לחלוץ אילון אלמוג (שנתון 99'), הצעיר בחבורה של זיו אריה ואחד הכישרונות הבולטים בקרית שלום בשנים האחרונות. אילון אלמוג סומן כהבטחה כבר בגילאים מאוד צעירים וזכה לשחק כמעט תמיד בקבוצת גיל בוגרת יותר. אילון, שחקן קבוע בכל נבחרות הנערים הלאומיות, כבש בעונה החולפת מעל 30 שערים בקבוצות נערים א' ונערים ב' של המועדון.

השחקן הצעיר בקבוצה. אילון אלמוג (11).

פנים חדשות

קבוצת הנוער סבלה הקיץ מנטישה רבה של כישרונות, במיוחד כאלה שיהוו חלק מהקבוצה המוכשרת שעלתה מנערים א'. עזיבתם של שחקנים כמו רוי רונן (הפועל ת"א), עומר לקאו (קרית שמונה), לני אהרון צבי (מכבי נתניה) יחד עם העזיבה הטבעית (השאלה) של רוב דור שנתון 96' - בסיס קבוצת הנוער אשתקד, יצרה העונה וואקום גדול בקבוצת הנוער. וואקום זה הכריח את המועדון לעשות מאמצים לחזק את קבוצת הנוער, במיוחד לאור ההשתתפות בליגת האלופות.

מי שיתפוס את משבצת הזר של הקבוצה, הוא החלוץ הסרבי לזאר דג'ורוביץ' (שנתון 97') שהצליח להרשים מאוד את המנהל הספורטיבי ג'ורדי קרויף וגם את מאמן הקבוצה הבוגרת יוקאנוביץ' שמכיר אותו מסרביה. דג'ורוביץ' על 192 הס"מ שלו, צפוי להוסיף עוצמות ודומיננטיות להתקפה. בנוסף, מכבי תל אביב צירפה את החלוץ מחמוד עוויסאת, שיחגוג את יום הולדתו ה-17 בעוד כחודש וחצי. עוויסאת כבש בעונה שעברה 19 שערים במדי קבוצת הנוער של הפועל ירושלים בליגת המשנה (ליגה לאומית לנוער), והיה גם על הכוונת של הפועל תל אביב, שבמדיה הוא שיחק בעבר.

דג'ורוביץ' (משמאל) , ממשיך את מסורת השחקנים הזרים בקבוצת הנוער.

מי שם לב?

שימו לב :  לאחר ארבעה משחקים רישמיים, באמתחתו של נוסא אייגבור כבר שלושה שערים - בדיוק אותה כמות שערים שכבש בכל העונה שעברה וזה עוד טרם פתיחת הליגה. לשלושת השערים מכנה משותף - כניסה לרחבה מעמדת הקשר אמצעי עד להתמודדות פנים מול פנים ממש, עם שוער היריבה. השער הראשון , מול היברניאנס, היה משני מטר לאחר הסטה מהראש של בן בסט. השער השני היה דחיקה מקו השער לאחר השמטה של השוער והשער האחרון, בדרבי, היה גם כן מתנועה עומק אל הרחבה, השכבת אריאל הרוש (על ה-נימני) וגלגול מול שער ריק. השערים והתנועה של אייגבור מתחילים באמצע המגרש ונגמרים אחרי קו השער.

אייגבור משכיב "על ה-נימני" את אריאל הרוש בדרבי.
(צליום: האתר הרשמי של מכבי ת"א)

בשלב זה של העונה, אייגבור הוא השחקן הדומיננטי והאיכותי שיש כרגע ליוקאנוביץ' להציע יחד עם זהבי כמובן. ההתקדמות בהיבט ההתקפי לא גורעת ולו במעט מהתרומה ההגנתית של אייגבור במרכז השדה. אייגבור הוא השחקן היחידי במרכז השדה של האלופה שמשלב אגרסיביות יחד עם עליונות פיזית, קל וחומר כשמדובר בליגה המקומית.

הם לא שמו לב: שישה שערים ספגה מכבי ת"א בארבעת המשחקים האחרונים, ארבעה מהם כתוצאה ממצבים נייחים. שלושה מהם (היברניאנס בית, פלזן ובדרבי) לא היו ממצבים נייחים ישירים אלא כתוצאה מערבוביה ברחבה או איבוד ריכוז. ההגנה הטובה בשלוש השנים האחרונות בליגה הישראלית טרם הופיעה לעונת 2015/16.

אנחנו לא שמנו לב: הצורך של מכבי ת"א בחלוץ מטרה איכותי גרם לג'ורדי קרויף ולמרטין ביין להרחיק עד שוויץ על מנת לחזור עם אחד כזה. אולי בעצם החלוץ שמכבי כה מחפשת נמצא אצלה מתחת לאף, זה שסיים כמלך השערים בשנתיים האחרונות. נכון שהתפקיד הקלאסי של זהבי הוא בקישור ההתקפי ולא בחוד אך המספרים לא בהכרח מאשרים זאת. גם כששיחק כחלוץ ברוב שלבי העונה שעברה, מאזן השערים של זהבי לא נפגע, כך גם השיגי הקבוצה. יותר מזה, המעבר של זהבי לעמדת החלוץ הוביל את מכבי ת"א לעונת שיא עם זכייה בכל התארים בישראל.

הבלתי מוערכים

מואנס דאבור

בעולם העסקים אם מכרת נכס בסכום מסוים ויצא שקנית אותו בחזרה במחיר גבוהה יותר, אז כנראה העסקה שעשית היא לא טובה. כך התקשורת מנסה להציג את המאמצים של מכבי ת"א להחזיר לשורותיה את החלוץ מואנס דאבור. כשמתייחסים רק לצד העסקי/כלכלי ולנתונים היבשים אז על פניו נראה שטענות התקשורת נכונות. גראסהופרס ניצלה בשעתו את סעיף היציאה הנמוך יחסית של דאבור (סביב ה- 350 אלף יורו), כעת מכבי ת"א  מציעה עבורו 1.5 מיליון יורו, פי ארבעה כמעט. מכיוון שאנו עוסקים בכדורגל הכללים של עולם העסקים לא תמיד תופסים, כך גם במקרה הזה. הכתבה שלפניכם תנסה להסביר מדוע העסקה היא משתלמת, לפחות מבחינתה של מכבי ת"א.

       ממשיכים בעולם העסקים. כאמור, מכבי ת"א מציעה עבור דאבור סכום אשר נע סביב 1.5 מיליון יורו למרות ששווי השוק שלו מוערך לפחות ב- 3.5 מליון יורו עפ"י אתר Transfermarkt  . אם לוקחים בחשבון את הסכום (350 אלף יורו) שמכבי ת"א קיבלה עבורו נראה שבשקלול הכללי מכבי ת"א מקבלת חלוץ במגמת עלייה במחיר מציאה ממש. עוד עובדה שממחישה את מעמדו של דאבור ושוויו הכספי, לפחות בליגה השווייצרית, היא ההצעה הנדיבה של באזל עבור החלוץ הישראלי. עפ"י הפרסומים בשווייץ, באזל הציעה כארבעה מיליון יורו עבור החלוץ אך גראסהופרס, על אף בעיותיה הכספיות, דחתה את ההצעה. הסירוב של גראסהופרס כנראה נובע מסיבה מקצועית - חוסר הרצון לחזק את באזל היריבה.

מוערך הרבה יותר בשוויץ מאשר כאן בארץ. מואנס דאבור.
(צילום: Grasshopper Club Zürich - Offiziell)

       רבים רואים בעסקת דאבור כעסקה מוגזמת כלכלית אך אלו אולי שכחו שבעידן קרויף ואף לפניו, מכבי ת"א עשתה מספר עסקאות שהניבו לה רווחים יפים. מוסא קונאטה ועמנואל מאיוקה נמכרו ביחד בסכום של קרוב לארבעה מיליון יורו כך שלהוציא מיליון וחצי או אפילו שני מיליון על דאבור זה סכום ראלי לחלוטין.

      עד כה עסקנו בהיבט הכספי של העסקה, כעת נבחן האם היכולות של דאבור במגרש מצדיקות בכלל את ההשקעה. מהבחינה המקצועית כמעט שאין עוררין על היכולות של דאבור שעשה קפיצת מדרגה עצומה בשנה וחצי האחרונות. אם מישהו מהאוהדים הצהובים חושב שמדובר באותו חלוץ צעיר שהיה רק חלק מהרוטציה של פאולו סוזה הרי שהוא טועה לחלוטין. 23 שערים ב- 44 הופעות בגראסהופרס בשנה וחצי האחרונות הפכו את מואנס דאבור לשחקן הרכב קבוע ואחד החלוצים הטובים והמוערכים בליגה השווייצרית. אם היה מדובר בחלוץ זר עם רקורד דומה, בגיל ובמחיר כזה, הרוב המוחלט של הפרשנים היו מהללים את הפעולה של ג'ורדי קרויף ומתפלאים כיצד חלוץ בסדר גודל כזה מגיע לארץ.

      הערה קצרה נוספת -  החזרת שחקן בית בסכום גדול איננה תופעה שמכבי ת"א המציאה. ברצלונה הגדולה עשתה זאת כשהחזירה את ג'ורדי אלבה, מגן שגדל אצלה במחלקת הנוער , עבר לוולנסיה לאחר שברצלונה ויתרה עליו, ונרכש חזרה בסכום גבוה.

אבי ריקן

      כמו מואנס דאבור, גם אבי ריקן ,שחתם לשלוש שנים אצל האלופה, סובל מאותו חוסר הערכה אצל חלק לא קטן מהתקשורת. היה אפילו מי שכינה אותו (רמז – ציון שלוש)  שחקן בינוני לליגה הישראלית, כזה שלא יוכל לשדרג את מכבי ת"א. המאזן של אותו שחקן "בינוני" בשווייץ עומד על 10 שערים ב- 49 משחקים (לרוב כשחקן הרכב), זכייה בגביע וזכייה בתואר שחקן העונה של אוהדי פ.צ ציריך.

      בניגוד לעסקת דאבור היקרה, עסקת ריקן נראית כמציאה ממש. עבור המעבר מציריך מכבי תשלם רק 100 אלף יורו, הרבה פחות מהסכומים שדוברו בהקשר של אלי דסה ושלומי אזולאי. למעשה, מכבי מקבלת שחקן הרבה יותר בשל ומנוסה מהשניים, במיוחד בגזרה האירופית. אבי ריקן עבר שנתיים בליגה חזקה יותר מהליגה הישראלית, זכה בתואר שם והשתתף בליגה האירופית.

תרומה מידית לסגל הקבוצה. אבי ריקן
(צילום: האתר הרשמי של מכבי ת"א)

      ריקן נחשב לשחקן מאוד וורסטילי, הוא שיחק כממגן שמאלי, מגן/קשר שמאל, קשר 50:50 וקשר התקפי אך הוא בא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר כקשר ההתקפי מתוך שלישיית קשרים באמצע, בעיקר בזכות התמיכה שלו בהתקפה והבעיטה המצוינת ממרחק. התרומה המידית של אבי ריקן בעסקה הזאת, היא שטרם הגעתו, לא היה בסגל הקבוצה שחקן התקפה עם רגל שמאל, עכשיו יש.

לאט ובזהירות

שומר על דפוס התנהגות דומה לאורך השנים. ג'ורדי קרויף.
(צילום: האתר הרשמי של מכבי ת"א).

יומיים טרם המשחק הראשון במוקדמות ליגת האלופות ומסע הרכש לעונת 2015/16 מסתכם בשחקן אחד. במבט לאחור אל האליפויות הקודמות, פרט לעונה הראשונה של אוסקר גארסיה נדמה שקרויף נוהג להמתין עם החיזוק עד לאחר מחנה האימונים. בתקופת פאולו סוזה היו אלה חואן פאבלו , עומרי בן הרוש וניקולה מיטרוביץ' שחתמו לאחר מחנה האימונים. בעונה שעברה החיזוק הכפול היה עדן בן בסט ונוסא אייגבור שנחתו בקרית שלום רק לאחר צמד המשחקים מול סנטה קולומה האנדורית. גם העונה נדמה שקרויף לא ישנה את הדרך שאפיינה אותו בשנתיים האחרונות, פרט לבלם טל בן חיים אכן לא הגיע אף רכש משמעותי ולא מן הנמנע שהרכש הצפוי יגיע רק בתום צמד המפגשים מול היריבה ממלטה.

בכל פעם שנשאל בנוגע להעפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות, הדגיש קרויף את העובדה שהסיכויים להעפיל תלויים לא מעט בהגרלה ולכן מטרות הקבוצה הן קודם כל לזכות באליפות המקומית. למעשה, האכזבה מכישלון העפלה לשלבי הבתים של ליגת האלופות והליגה האירופית בעונה שעברה רק חיזקו את טענותיו. קרויף נע על החבל הדק שבין האמונה בסגל הקיים (עם חיזוק של טב"ח הבלם) שיספיק על מנת לעבור את הקבוצה המלטזית ואולי את היריבה הבאה אך עמוס מידי מכדי להתמודד רק בחזית אחת. כלומר, רכש מרובה, יחד עם עונה נטולת אירופה יגרמו לחוסר איזון בסגל ולפגיעה במרקם הקבוצתי.

חילוף המאמנים הסדרתי בשנים האחרונות יצר מצב שיוקאנוביץ', כמו אוסקר וסוזה לפניו, זקוק היה למחנה האימונים על מנת להתרשם משחקניו החדשים, במיוחד אלו שמעמדם היה לא יציב. במכבי ת"א של גולדהאר הנחת העבודה היא שלא מביאים שחקנים לפני שמשחררים כמה ומפנים מקום בתקציב. לכן, עד שקרויף לא קיבל אור ירוק מהמאמן - כל נושא הרכש נותר בהילוך נמוך.

פעם שלישית, להשאיר

לנרי קהינדה, שהוזכר לאחרונה בעיקר מסיבות לא חיוביות, הוא החלוץ הזר השלישי שבמכבי ת"א מטפחים (אולי לא) על פי המודל המוצלח של מוסא קונאטה ועמנואל מאיוקה. בעוד שההצלחה עם השניים הקודמים היתה בעיקר כלכלית, הרי שמהבחינה המקצועית, מכבי ת"א הרוויחה מעט מאוד מהעניין. פרט לזכייה בגביע הטוטו (מאיוקה) ואליפות עם קבוצת הנוער (קונאטה) השניים לא ממש הותירו את חותמם על הקבוצה. שני החלוצים לא שותפו יותר מעונה אחת מלאה בקבוצה הבוגרת וגם ממאזן הכיבושים שלהם באותה תקופה לא היה ניתן ממש להתרשם. בניגוד למאיוקה וקונאטה, שעשו חיל בעיקר בנבחרותיהם הלאומיות, לנרי קהינדה חוזר למכבי ת"א לאחר שנתיים שהותיר רושם בליגה הלאומית. העונה האחרונה בהפועל עפולה הייתה המוצלחת ביותר בה כבש החלוץ 20 שערי ליגה (29 בכל המסגרות) והעפיל עם הקבוצה הצפונית לחצי גמר הגביע. גם לפני שנתיים, בעונת הבכורה שלו כשחקן בוגרים, כבש קהינדה שמונה שערים והיה מאוד דומיננטי בהכח עמידר ר"ג. מאיוקה (סאות'המפטון) וקונאטה (הכובש הרביעי בטיבו העונה בליגה השווייצרית) הם שחקנים שספק אם מכבי ת"א יכולה להחזיר כרגע אך כן יש בידה חלוץ שיכול להתפתח לאותן רמות. אולי במקרה השלישי, עם קהינדה, הכיוון יהיה השארת החלוץ בסגל על מנת להנות מפירותיו המקצועיים ולא מהתגמול הכספי. 

החלוץ הדומיננטי ביותר בליגה הלאומית אשתקד.
לנרי קהינדה במדי הפועל עפולה.

עפ"י מקורות זרים

בשעה שסגל הקבוצה עובר שינויים משמעותיים, אתר הרשמי של מכבי ת"א – מקור המידע העיקרי והרשמי של המועדון, נמנע מלדווח עליהם. שינויים כמו השאלתם של השוער ברק לוי והקשר גאל מרגוליס למכבי נתניה והשחרור של מהראן ראדי להפועל ב"ש. אוהד שרצה לקבל עוד מידע באתר על העסקאות האחרונות הללו מצא דווקא כתבות צבע על ההיסטוריה של אנז'י קוביקה במכבי ת"א, היכרות עם השף שמלווה את הקבוצה בחמש שנים האחרונות (אבי דדוש) או כתבת רקע על מדינת מלטה. שלושת הכתבות הללו בהחלט חשובות ומוסיפות עניין וצבע אך לרוב האוהדים, במיוחד בקיץ, חשוב קודם כל לדעת מי השחקנים שמגיעים ומה השינויים בסגל לקראת העונה הקרבה. האתר הרשמי של המועדון נחשב ברוב המדדים לאתר קבוצת הכדורגל המוביל בארץ, גם אם מפספסים פה ושם. 

ההודעה הרשמית על העזיבה שלו באה ממכבי נתניה. ברק לוי
(צילום: עמוד הפייסבוק של מכבי נתניה)

יותר טוב מדאבל?

מכבי ת"א מציגה העונה קבוצת נוער כמעט מושלמת שדורסת את הליגה שבוע אחר שבוע. בשבת האחרונה הייתה זו הפועל חיפה שנפלה קרבן והובסה בביתה 0-7 ע"י הצהובים. שביעייה לרשתה של חיפה הוא לא אירוע חריג העונה, הוא מצטרף לתוצאות אסטרונומיות נוספות שהשיגו חניכיו של המאמן זיו אריה העונה - ארבע רביעיות (מחזור 1 מול ראשל"צ, מחזור 4 בדרבי, מחזור 5 מול אשדוד ומחזור 13 מול הפועל פ"ת), 0-5 מול מכבי נתניה במחזור 7 , פעמיים 0-6 ( מחזור 3 מול הפועל חיפה ומחזור 14 מול הפועל ר"ג), שביעייה אחת (הפועל חיפה) ושמינייה במחזור העשירי מול נס ציונה. סה"כ יחס השערים של הקבוצה עומד על 64 שערי זכות מול 11 שערי חובה (הפרש של 53), משמע, מעל 3.5 שע' זכות למשחק מול 0.6 שע' חובה – פסיכי.

מתן חוזז, מאוויס צ'בוטה ויונתן כהן. מהבולטים בקבוצת הנוער הנוכחית.
(צילום: האתר הרשמי של מכבי ת"א)

כבר זמן מה לא זכורה כזו קבוצת נוער איכותית ודורסנית בקרית שלום. למעשה, הקבוצה הבולטת האחרונה היא זו של עונת 2010/11, עונה בה זכתה הקבוצה בדאבל. באותה קבוצה כיכבו מואנס דאבור, דור מיכה, רועי קהת, משה לוגסי, עומרי אלטמן, גאל מרגוליס, ברק לוי ובן בן יאיר. בסיום אותה העונה כאמור, זכתה הקבוצה בגביע ובאליפות, שחקנים כמו דור מיכה ורועי קהת הפכו להיות שחקנים מובילים בליגת העל ומואנס דאבור עושה חיל בגראסהופרס מהליגה השווייצרית. בכל מקרה, עדיין מוקדם לקבוע כיצד תסתיים העונה הנוכחית אך ההשוואה לאותה עונת דאבל היא מתבקשת, לפחות נכון למחזור ה-18.

2010/11 - לאחר 30 משחקים (עונה מלאה).
2014/15 - לאחר 18 מחזורים.                 

מבחינת קצב צבירת הנקודות, מספר ניצחונות וממוצע הספיגות המאזן הוא כמעט זהה. קבוצת הדאבל צברה 47 נק' בסיום המחזור ה-18, נק' אחת יותר מהקבוצה הנוכחית. שתי הקבוצות עשו זאת באמצעות 15 ניצחונות וספגו רק 11 שערים (ממוצע ספיגה של 0.6 למשחק). ההבדל המשמעותי ביותר ביניהן היא כמות שערי הזכות. למעשה, קבוצת הנוער הנוכחית הספיקה לכבוש 20 שערים יותר מקבוצת הדאבל! עובדה זו באה לידי ביטוי גם בכובשים עצמם – יונתן כהן נמצא מרחק של שער בודד מלהשוות את מספר הכיבושים של קהת ודאבור שסיימו כמלכי שערי הליגה (18 שע'), מתן חוזז (15 שע') רחוק רק שלושה שערים.

עדיין מוקדם לקבוע איזו קבוצה טובה או איכותית יותר. קבוצת 2014/15 טרם זכתה בגביע ואפילו עוד לא הבטיחה סופית את האליפות (למרות שהיא מאוד קרובה לכך). גם קשה לנבא אילו מחניכיו של המאמן זיו אריה ישתלבו בבוגרים ויגיעו להישגיהם של מיכה, דאבור או קהת. את התשובות לכך נקבל לכול המוקדם בסיום העונה ולכל המאוחר עוד מספר שנים, בכל מקרה כרגע אפשר להמשיך ולהתענג על השערים והביצועים של יונתן כהן, מאוויס צ'בוטה, מתן חוזז סוהיל ארמלי וחבריהם.