24 ביולי 2015

הבלתי מוערכים


מואנס דאבור

בעולם העסקים אם מכרת נכס בסכום מסוים ויצא שקנית אותו בחזרה במחיר גבוהה יותר, אז כנראה העסקה שעשית היא לא טובה. כך התקשורת מנסה להציג את המאמצים של מכבי ת"א להחזיר לשורותיה את החלוץ מואנס דאבור. כשמתייחסים רק לצד העסקי/כלכלי ולנתונים היבשים אז על פניו נראה שטענות התקשורת נכונות. גראסהופרס ניצלה בשעתו את סעיף היציאה הנמוך יחסית של דאבור (סביב ה- 350 אלף יורו), כעת מכבי ת"א  מציעה עבורו 1.5 מיליון יורו, פי ארבעה כמעט. מכיוון שאנו עוסקים בכדורגל הכללים של עולם העסקים לא תמיד תופסים, כך גם במקרה הזה. הכתבה שלפניכם תנסה להסביר מדוע העסקה היא משתלמת, לפחות מבחינתה של מכבי ת"א.

       ממשיכים בעולם העסקים. כאמור, מכבי ת"א מציעה עבור דאבור סכום אשר נע סביב 1.5 מיליון יורו למרות ששווי השוק שלו מוערך לפחות ב- 3.5 מליון יורו עפ"י אתר Transfermarkt  . אם לוקחים בחשבון את הסכום (350 אלף יורו) שמכבי ת"א קיבלה עבורו נראה שבשקלול הכללי מכבי ת"א מקבלת חלוץ במגמת עלייה במחיר מציאה ממש. עוד עובדה שממחישה את מעמדו של דאבור ושוויו הכספי, לפחות בליגה השווייצרית, היא ההצעה הנדיבה של באזל עבור החלוץ הישראלי. עפ"י הפרסומים בשווייץ, באזל הציעה כארבעה מיליון יורו עבור החלוץ אך גראסהופרס, על אף בעיותיה הכספיות, דחתה את ההצעה. הסירוב של גראסהופרס כנראה נובע מסיבה מקצועית - חוסר הרצון לחזק את באזל היריבה.

מוערך הרבה יותר בשוויץ מאשר כאן בארץ. מואנס דאבור.
(צילום: Grasshopper Club Zürich - Offiziell)
       רבים רואים בעסקת דאבור כעסקה מוגזמת כלכלית אך אלו אולי שכחו שבעידן קרויף ואף לפניו, מכבי ת"א עשתה מספר עסקאות שהניבו לה רווחים יפים. מוסא קונאטה ועמנואל מאיוקה נמכרו ביחד בסכום של קרוב לארבעה מיליון יורו כך שלהוציא מיליון וחצי או אפילו שני מיליון על דאבור זה סכום ראלי לחלוטין.

      עד כה עסקנו בהיבט הכספי של העסקה, כעת נבחן האם היכולות של דאבור במגרש מצדיקות בכלל את ההשקעה. מהבחינה המקצועית כמעט שאין עוררין על היכולות של דאבור שעשה קפיצת מדרגה עצומה בשנה וחצי האחרונות. אם מישהו מהאוהדים הצהובים חושב שמדובר באותו חלוץ צעיר שהיה רק חלק מהרוטציה של פאולו סוזה הרי שהוא טועה לחלוטין. 23 שערים ב- 44 הופעות בגראסהופרס בשנה וחצי האחרונות הפכו את מואנס דאבור לשחקן הרכב קבוע ואחד החלוצים הטובים והמוערכים בליגה השווייצרית. אם היה מדובר בחלוץ זר עם רקורד דומה, בגיל ובמחיר כזה, הרוב המוחלט של הפרשנים היו מהללים את הפעולה של ג'ורדי קרויף ומתפלאים כיצד חלוץ בסדר גודל כזה מגיע לארץ.


      הערה קצרה נוספת -  החזרת שחקן בית בסכום גדול איננה תופעה שמכבי ת"א המציאה. ברצלונה הגדולה עשתה זאת כשהחזירה את ג'ורדי אלבה, מגן שגדל אצלה במחלקת הנוער , עבר לוולנסיה לאחר שברצלונה ויתרה עליו, ונרכש חזרה בסכום גבוה.

אבי ריקן

      כמו מואנס דאבור, גם אבי ריקן ,שחתם לשלוש שנים אצל האלופה, סובל מאותו חוסר הערכה אצל חלק לא קטן מהתקשורת. היה אפילו מי שכינה אותו (רמז – ציון שלוש)  שחקן בינוני לליגה הישראלית, כזה שלא יוכל לשדרג את מכבי ת"א. המאזן של אותו שחקן "בינוני" בשווייץ עומד על 10 שערים ב- 49 משחקים (לרוב כשחקן הרכב), זכייה בגביע וזכייה בתואר שחקן העונה של אוהדי פ.צ ציריך.

      בניגוד לעסקת דאבור היקרה, עסקת ריקן נראית כמציאה ממש. עבור המעבר מציריך מכבי תשלם רק 100 אלף יורו, הרבה פחות מהסכומים שדוברו בהקשר של אלי דסה ושלומי אזולאי. למעשה, מכבי מקבלת שחקן הרבה יותר בשל ומנוסה מהשניים, במיוחד בגזרה האירופית. אבי ריקן עבר שנתיים בליגה חזקה יותר מהליגה הישראלית, זכה בתואר שם והשתתף בליגה האירופית.

תרומה מידית לסגל הקבוצה. אבי ריקן
(צילום: האתר הרשמי של מכבי ת"א)

      ריקן נחשב לשחקן מאוד וורסטילי, הוא שיחק כממגן שמאלי, מגן/קשר שמאל, קשר 50:50 וקשר התקפי אך הוא בא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר כקשר ההתקפי מתוך שלישיית קשרים באמצע, בעיקר בזכות התמיכה שלו בהתקפה והבעיטה המצוינת ממרחק. התרומה המידית של אבי ריקן בעסקה הזאת, היא שטרם הגעתו, לא היה בסגל הקבוצה שחקן התקפה עם רגל שמאל, עכשיו יש.

11 ביולי 2015

לאט ובזהירות

שומר על דפוס התנהגות דומה לאורך השנים. ג'ורדי קרויף.
(צילום: האתר הרשמי של מכבי ת"א).
יומיים טרם המשחק הראשון במוקדמות ליגת האלופות ומסע הרכש לעונת 2015/16 מסתכם בשחקן אחד. במבט לאחור אל האליפויות הקודמות, פרט לעונה הראשונה של אוסקר גארסיה נדמה שקרויף נוהג להמתין עם החיזוק עד לאחר מחנה האימונים. בתקופת פאולו סוזה היו אלה חואן פאבלו , עומרי בן הרוש וניקולה מיטרוביץ' שחתמו לאחר מחנה האימונים. בעונה שעברה החיזוק הכפול היה עדן בן בסט ונוסא אייגבור שנחתו בקרית שלום רק לאחר צמד המשחקים מול סנטה קולומה האנדורית. גם העונה נדמה שקרויף לא ישנה את הדרך שאפיינה אותו בשנתיים האחרונות, פרט לבלם טל בן חיים אכן לא הגיע אף רכש משמעותי ולא מן הנמנע שהרכש הצפוי יגיע רק בתום צמד המפגשים מול היריבה ממלטה.

בכל פעם שנשאל בנוגע להעפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות, הדגיש קרויף את העובדה שהסיכויים להעפיל תלויים לא מעט בהגרלה ולכן מטרות הקבוצה הן קודם כל לזכות באליפות המקומית. למעשה, האכזבה מכישלון העפלה לשלבי הבתים של ליגת האלופות והליגה האירופית בעונה שעברה רק חיזקו את טענותיו. קרויף נע על החבל הדק שבין האמונה בסגל הקיים (עם חיזוק של טב"ח הבלם) שיספיק על מנת לעבור את הקבוצה המלטזית ואולי את היריבה הבאה אך עמוס מידי מכדי להתמודד רק בחזית אחת. כלומר, רכש מרובה, יחד עם עונה נטולת אירופה יגרמו לחוסר איזון בסגל ולפגיעה במרקם הקבוצתי.

חילוף המאמנים הסדרתי בשנים האחרונות יצר מצב שיוקאנוביץ', כמו אוסקר וסוזה לפניו, זקוק היה למחנה האימונים על מנת להתרשם משחקניו החדשים, במיוחד אלו שמעמדם היה לא יציב. במכבי ת"א של גולדהאר הנחת העבודה היא שלא מביאים שחקנים לפני שמשחררים כמה ומפנים מקום בתקציב. לכן, עד שקרויף לא קיבל אור ירוק מהמאמן - כל נושא הרכש נותר בהילוך נמוך.

פעם שלישית, להשאיר

לנרי קהינדה, שהוזכר לאחרונה בעיקר מסיבות לא חיוביות, הוא החלוץ הזר השלישי שבמכבי ת"א מטפחים (אולי לא) על פי המודל המוצלח של מוסא קונאטה ועמנואל מאיוקה. בעוד שההצלחה עם השניים הקודמים היתה בעיקר כלכלית, הרי שמהבחינה המקצועית, מכבי ת"א הרוויחה מעט מאוד מהעניין. פרט לזכייה בגביע הטוטו (מאיוקה) ואליפות עם קבוצת הנוער (קונאטה) השניים לא ממש הותירו את חותמם על הקבוצה. שני החלוצים לא שותפו יותר מעונה אחת מלאה בקבוצה הבוגרת וגם ממאזן הכיבושים שלהם באותה תקופה לא היה ניתן ממש להתרשם. בניגוד למאיוקה וקונאטה, שעשו חיל בעיקר בנבחרותיהם הלאומיות, לנרי קהינדה חוזר למכבי ת"א לאחר שנתיים שהותיר רושם בליגה הלאומית. העונה האחרונה בהפועל עפולה הייתה המוצלחת ביותר בה כבש החלוץ 20 שערי ליגה (29 בכל המסגרות) והעפיל עם הקבוצה הצפונית לחצי גמר הגביע. גם לפני שנתיים, בעונת הבכורה שלו כשחקן בוגרים, כבש קהינדה שמונה שערים והיה מאוד דומיננטי בהכח עמידר ר"ג. מאיוקה (סאות'המפטון) וקונאטה (הכובש הרביעי בטיבו העונה בליגה השווייצרית) הם שחקנים שספק אם מכבי ת"א יכולה להחזיר כרגע אך כן יש בידה חלוץ שיכול להתפתח לאותן רמות. אולי במקרה השלישי, עם קהינדה, הכיוון יהיה השארת החלוץ בסגל על מנת להנות מפירותיו המקצועיים ולא מהתגמול הכספי. 

החלוץ הדומיננטי ביותר בליגה הלאומית אשתקד.
לנרי קהינדה במדי הפועל עפולה.
עפ"י מקורות זרים

בשעה שסגל הקבוצה עובר שינויים משמעותיים, אתר הרשמי של מכבי ת"א – מקור המידע העיקרי והרשמי של המועדון, נמנע מלדווח עליהם. שינויים כמו השאלתם של השוער ברק לוי והקשר גאל מרגוליס למכבי נתניה והשחרור של מהראן ראדי להפועל ב"ש. אוהד שרצה לקבל עוד מידע באתר על העסקאות האחרונות הללו מצא דווקא כתבות צבע על ההיסטוריה של אנז'י קוביקה במכבי ת"א, היכרות עם השף שמלווה את הקבוצה בחמש שנים האחרונות (אבי דדוש) או כתבת רקע על מדינת מלטה. שלושת הכתבות הללו בהחלט חשובות ומוסיפות עניין וצבע אך לרוב האוהדים, במיוחד בקיץ, חשוב קודם כל לדעת מי השחקנים שמגיעים ומה השינויים בסגל לקראת העונה הקרבה. האתר הרשמי של המועדון נחשב ברוב המדדים לאתר קבוצת הכדורגל המוביל בארץ, גם אם מפספסים פה ושם. 

ההודעה הרשמית על העזיבה שלו באה ממכבי נתניה. ברק לוי
(צילום: עמוד הפייסבוק של מכבי נתניה)