30 ביולי 2013

קצרים: באזל - מכבי תל אביב


פרולוג – מכבי תל אביב חוזרת מבאזל עם ציון עובר. המחצית הראשונה הייתה מביכה אך המחצית השנייה תיקנה במעט את הרושם. תוצאה של אחד אפס בחוץ היא תוצאה שהייתי קונה עוד לפני המשחק, ובמיוחד אחריו. באזל הייתה עדיפה כמעט לאורך כל ה-90 דקות והייתה קרובה יותר לשער השני שלה, שהיה גומר את הסיפור.

ניצל את הבהלה של מכבי בחצי הראשון. ולנטין שטוקר (צילום:Sacha Grossenbacher, fcb.ch)


חצי הכוס הריקה  - ההלם במחצית הראשונה. היה נדמה שכל השבחים שהרעיף פאולו סוזה על באזל, בראיונות לפני המשחק, חלחלו היטב לשחקנים שהיו נראים מבוהלים בחצי הראשון. 


חצי הכוס המלאה – לאופטימיים שבינינו, לפני שנתיים מכבי תל אביב ניצחה בבלומפילד את פנאתנאיקוס שהייתה קבוצה עדיפה עליה 0:3 חלק. נכון שפנאתנאיקוס היא קבוצה פחות טובה מבאזל אך גם מכבי של אז, של איווניר, היא קבוצה חלשה יותר ממכבי של סוזה. במחצית השנייה ראינו שנקודת התורפה של באזל הוא החלק האחורי שהובך מספר פעמים, יחד עם הדחיפה מהקהל ואולי קצת עזרה מהלחות התל אביבית המשימה נראית אפשרית.


נקודה לשימור – טל בן חיים. הלקח הטקטי שסוזה צריך לקחת מהמשחק וליישם במשחק הבא הוא יתרון המהירות שהיה לטב"ח על המגן השמאלי של באזל, בהרנג ספארי. המהירות העדיפה של בן חיים הייתה אחד המקומות הבודדים בהם היה נראה שמכבי זוכה ליתרון כלשהו.


נקודה לשיפור – החילופים המוזרים. החילופים התמוהים של סוזה החלו כבר במשחק הביתי מול גיורי, כאשר הוציא את עומרי אלטמן והכניס את מאנה. הדבר גרם אז שזיו עבר לשחק כקשר שמאלי ולא נותר חלוץ טבעי אחד על המגרש (מיותר לציין שבדקות הללו מכבי ספגו את השער היחיד של ההונגרים). גם במשחק מול באזל סוזה לא " אכזב " והכניס את עומרי בן הרוש בתור קשר שמאל, תפקיד שלבן הרוש יצא לשחק אולי בנערים של נתניה. בן הרוש הוא מגן שמאלי או בלם, להציב אותו בעמדה זרה לו, במשחק הבכורה שלו, היא הזויה. גם אם הכוונה הייתה לשמור על התוצאה. לא ברורה לי הסיבה שערן זהבי, שהיה החלש במגרש (השחקן הכי חלש במכבי מפתיחת העונה) הוא החילוף האחרון. החילוף שלו במושיקו לוגסי היה צריך לקרות מוקדם יותר ולא בדקה ה -90, במיוחד שהרצון הוא לשמור על התוצאה.


יתרון טקטי. טל בן חיים (צילום: רפי ממן)


אפילוג – התוצאה הזו טובה למכבי ת"א יותר מלשווייצרים, לדעתי הסיכויים שיש למכבי לאחר המשחק אמש גבוהים יותר משהיו לפניו. עכשיו נראה את סלאח (מצויין) ואל נאני המצריים מבריזים מהגומלין.

28 ביולי 2013

מכבי תל אביב מודל 2013-2014 – רשמים ראשונים

מאקרו מיקרו

באופן כללי פאולו סוזה הצליח לשמר את סגנון המשחק של מכבי תל אביב תחת אוסקר גרסיה. מבנה ה-4-3-3 נשאר זהה למדי הרבה בזכות העובדה שרוב ההרכב הוא זהה כרגע (שמונה שחקנים ליתר דיוק).

רביעית ההגנה נשארה זהה, נכון לעכשיו. איתן טיבי וקרלוס גארסיה שכבר מתואמים נהדר ביניהם ימשיכו לפתוח. בגזרת המגנים דברים עוד יכולים להשתנות, ייני וזיו מותירים עד כה רושם טוב והם זוכים לקרדיט מהשנה שעברה אך לא מן הנמנע שמאנה ואולי מגן ימני זר נוסף יפתחו על חשבונם בהמשך. בכל מקרה הדבר לא אמור לקרות בזמן הרוב מכיוון שהספרדי טרם הסיר את החלודה ובאשר למגן הנוסף אין עוד חדש.

המערך מהעונה שעברה נשמר


הקישור הוא החלק היחיד שלא צפוי לעבור שינוי אלא אם יקרה משהו יוצא דופן, מעמדם של אלברמן כקשר אחורי, ראדי כ- 50-50 וזהבי כקשר התקפי נשאר איתן. מי שכרגע נראה הכי טוב מבין שלושתם הוא גל אלברמן שפתח בצורה פנטסטית את העונה ונראה חד מאוד. ראדי וזהבי נראים פחות מחוברים כרגע אך האופי שלהם לא יותיר אותם מאחור, האחד בזכות העבודה הקשה והשני בזכות הוינריות.

החלק שעבר את השינוי הגדול הוא ההתקפה, כפי שציינתי קודם לכן הסגנון נשאר ויתבסס על חלוץ מטרה, לרוב פריצה, עם שני שחקני כנף. מי שרשום על ההפתעה (הטובה) עד כה הוא עומרי אלטמן הכמעט אלמוני. הרבה אנשים הרימו גבה כאשר סוזה הימר עליו במשחק הראשון בעודו מותיר מאחור שחקנים כמו מיכה ובן חיים על הספסל אך שתי ההופעות שלו הראו באיזה כישרון מדובר, מועמד חזק לדעתי לתגלית העונה. מי שאמור להוסיף מהירות להתקפת הצהובים הוא טל בן חיים שהגיע כהעברה הנוצצת של הקיץ, מאין פיצוי על עזיבתו של אלירן עטר. טב"ח, בניגוד לימיו במכבי פ"ת והפועל ת"א, הוא חלק מהרוטציה במכבי ולא שחקן הרכב קבוע. העובדה הזו יחד עם השפעת הצוות הזר יחייבו את בן חיים לצמצם את הפער בין הכישרון ברגליים והמנטליות הבעייתית.

אלירן עטר היה שחקן מאוד משמעותי וכך גם העזיבה שלו. ברק יצחקי הוא השחקן שימלא את החסר, למרות השוני ביניהם. יצחקי אמנם לא יכול להביא את המספרים שעטר הביא בעונה החולפת אך הוא מביא ורסטיליות למשחק ההתקפה אשר באה לביטוי, במגוון האיומים על שער ובמספר העמדות שהוא יכול לשחק. יצחקי נראה חד מאוד במשחקי הפתיחה והצטיין גם כשתופקד באגף וגם כשתופקד בשפיץ.

הרבה יותר ורסטילי מעטר. ברק יצחקי (צילום: אסף קליגר)


כרגע נראה שהחיסרון היחיד הוא בעמד השוער. האם השיקול הכלכלי באי הבאתו של אניימה היה נכון, זאת נדע רק בהמשך אך כבר ברור שחואן פבלו הוא לא אניימה. לדעתי חואן פבלו יתקשה להביא את הערך המוסף שהעניק אניימה, בעיקר במשחק הרגל הנהדר שהשרה בטחון ועזר להוציא את הקבוצה להתקפות. לזכותו של חואן פבלו יאמר שהוא עדיף על אניימה בכדורי הגובה ובכך אולי הוא מצמצם את הפערים.


לשמחתם של הצהובים נראה שגם רמת הכושר הגופני לא נפגעה. במסיבת העיתונאים לפני היציאה למחנה האימונים נשאל גל אלברמן האם הקבוצה נפגעה בעקבות עזיבתו של מאמן הכושר הקודם חואן טוריחו, פאולו סוזה שהיה לידו בחר לענות על השאלה במקומו ואמר לעיתונאי שיבדוק את הביצועים של הקבוצות הקודמות שלו בנושא הזה. לפחות כרגע נראה שהכושר הנהדר של הקבוצה נשאר ובחלק מהאופנים של המשחק, אפילו השתפר.


מה חדש?

למרות הקווים הזהים בין הקבוצה של אוסקר לקבוצה של סוזה ישנם גם הבדלים. סוזה הביא אתו מספר חידושים ושניים מהם בולטים במיוחד. האחד משקף את תפיסת העולם שלו והשני הוא כתוצאה מהשינויים בסגל. החידוש הראשון הוא הדגש ששם סוזה על משחק הלחץ, על פי שני המפגשים מול גיורי נראה שסוזה מאמין במשחק לחץ על היריבה המתאפשר בזכות הכושר הגופני העדיף של מכבי ועוזר לה לכפות את המשחק שלה על היריבה. הלחץ הצליח מול גיורי וימשיך לבוא לידי ביטוי בליגה כפי שקרה בעונה החולפת.

החידוש השני נובע כתוצאה מההיעדרות של אלירן עטר. בעונה החולפת עטר היה המוציא לפועל המרכזי של הקבוצה ובכך משך את תשומת הלב של הקבוצה היריבה ושל מכבי עצמה. מכבי ת"א, לפחות עד הגעת פריצה וזהבי בינואר, הייתה תלויה המון בעטר. העונה נדמה שהחלק הקדמי הרבה יותר מאוזן ובכל רגע נתון כל שחקן יכול לקחת את המושכות.

הצליח להביא שינויים. פאולו סוזה (צילום: walla)


דבר נוסף שצריך להתייחס אליו במיוחד בעונה עמוסה שכזו, הוא העומק הנהדר שיש בסגל הקבוצה. סוזה התבטא לא מעט בכך שהוא מאמין בסגל עמוק ובמלחמה על כל עמדה ומנגד, קרויף וגולדהאר לא נשארו אדישים. כרגע מכבי ת"א מחזיקה בסגל הכי איכותי בליגה, כזה שיכול לאפשר לה התמודדות בכמה מפעלים ואולי לבטל את הסטיגמה שקבוצה ישראלית לא בנויה לכך.


לסיכום, המונח "שינויים קוסמטיים" מתאר בצורה הטובה ביותר את מכבי ת"א מודל 2013-14, השינויים המינוריים והתוספות הקטנות מחברים בין הקבוצות של גרסיה וסוזה ויותר מכל, יוצרים המשכיות. 

24 ביולי 2013

אולי בפעם הבאה

גאל מרגוליס, אולי הכישרון הכי גדול שצמח במחלקת הנוער בשנים האחרונות מתקשה העונה למצוא את מקומו בסגל הקבוצה הבוגרת. אמנם מרגוליס רק בן 19 (עדיין גיל נוער) אך בעוד שבעונה הקודמת הוא כבר עשה את הקפצת המדרגה לקבוצה הבוגרת, העונה הוא מחוץ לתכניות של קרויף וסוזה ויושאל כנראה לאחת מקבוצות ליגת העל.

מרגוליס חוגג את השער היחיד שלו בעונה שעברה (צילום: walla)


מחסור באימונים

זו העונה השנייה ברציפות שמרגוליס לא מצליח לפתוח את העונה כפי שצריך כאשר את שני מחנות האימונים, באוסטריה ובעונה הקודמת בספרד, הוא פספס. בעונה אשתקד הייתה זו פציעה שהשאירה אותו בארץ והעונה זו האינפלציה בחלק ההתקפי. למרות שמרגוליס היה חלק בלתי נפרד מהקבוצה הבוגרת בעונה האחרונה כאשר שותף ב-13 משחקים (שער אחד) לעומת משחק אחד בנוער, העונה מסתמן שהמצב שונה, תוך כדי המחנה סוזה גיבש את סגנון המשחק, את הרוטציה, והפעם היחידה בה יכל סוזה להתרשם ממרגוליס הייתה רק במשחק האימון מול ראשון לציון.

מקצועי נטו

מרגוליס כשחקן בא לידי ביטוי כאשר הוא משחק כקיצוני, winger  בשפה המקצועית, בצד ימין או שמאל. על פי ריבוי שחקני ההתקפה העונה במכבי נראה שבכל צד, ימין או שמאל, ישנם שני שחקנים עדיפים עליו. נניח שפריצה ודאבור (ויצחקי) הם חלוצי השפיץ הרי שעל שני התפקידים הנותרים בצדדים מתחרים ארבעה שחקנים – דור מיכה, ברק יצחקי, טל בן חיים ועומרי אלטמן. ובכלל לא משנה איך הופכים זאת, ישנם שישה שחקנים על שלוש עמדות וכולם שחקנים עדיפים על מרגוליס כרגע.


עומס בחלק ההתקפי של הקבוצה. שישה שחקנים על שלוש עמדות


חבר ילדות

מה שנעל את האפשרות שמרגוליס יהיה חלק מהרוטציה העונה הוא הגעתו של עומרי אלטמן. למעשה אלטמן הוא שחקן ההתקפה האחרון שהגיע לקבוצה, ממש בסמיכות ליציאת הקבוצה למחנה האימון. כמו מרגוליס הוא משחק כשחקן אגף כאשר סוזה מעדיף אותו בצד שמאל של ההתקפה. לרוע מזלו של מרגוליס סוזה מאוד מחזיק מאלטמן ובצדק, הקשר הצעיר היה נהדר בשני המשחקים מול גיורי.
האבסורד הוא שמי שמכיר הכי טוב את מרגוליס בקבוצה הוא, אלטמן עצמו. שניהם מכירים עוד מקבוצות הילדים של המועדון. למעשה אולי עדיף כך, אם מביאים שחקן על חשבונו של גאל מרגוליס עדיף שזה יהיה שחקן בית כמוהו, חבר.


דחק את מרגוליס מהרוטציה. אלטמן (צילום: walla)



ידוע שמרגוליס הוא אחד השחקנים האהובים על אוהדי הקבוצה אך אין להם מה לדאוג, החלוץ חתום על חוזה של חמש שנים כך שהם יזכו ליהנות ממנו בעונות הבאות. נכון לעכשיו, הוא חייב לצאת לעונת התחשלות בקבוצה אחרת, קבוצה שתבטיח לו חולצת ההרכב גם אם מדובר על ליגה הלאומית.

21 ביולי 2013

מודל עסקי



הגעתו של מיץ' גולדהאר למכבי ת"א הביאה אתה רוח ניהולית חדשה והרבה השלכות, הבולטת מביניהן היא כמובן עידן הכסף הגדול אך במקביל גם עידן של תפיסה עסקית חדשה. מכבי ת"א נמצאת בתהליך שהתחיל כבר לפני ארבעה שנים להיות גוף כלכלי ריווחי ואחד התחומים שהיו מוזנחים ולא קיבלו מספיק תשומת לב היה מכירת שחקנים תוצרת מחלקת הנוער לאירופה. גולדהאר הבין כבר בהתחלה את החשיבות של מחלקת נוער חזקה והשקיע משאבים גדולים בה. לראייה, תקציב מחלקת הנוער בשנים האחרונות הוא הגבוה בארץ, קצת פחות מ-10 מיליון ש"ח. לצורך ההשוואה תקציב מינימום של קבוצה בליגת העל הוא סביבות ה-11 מיליון ש"ח. כמובן שהמשאבים הרבים הללו מושקעים על מנת לייצא שחקני בית איכותיים ובעלות נמוכה לקבוצה הבוגרת אך יש גם מתן תשומת לב לייצוא שחקנים צעירים לאירופה. 

עשה את הסיפתח. מאיוקה מוצג ביאנג בויז

סנונית ראשונה

הסנונית הראשונה לחשיבה הזו היא המקרה של החלוץ הזמבי עמנואל מאיוקה. מאיוקה הגיע לקבוצת הנוער של מכבי ת"א ב-2008 מקבוצת קבווה ווריוס הזמבית תמורת כ-50 אלף דולר בלבד,אגב, באותה תקופה שמו הוזכר גם כמועמד לפורטו. הגעתו של מאיוקה אמנם הקדימה את הגעתו של גולדהאר למכבי אך המכירה של החלוץ ב- 1.6 מיליון דולר ליאנג בויז השוויצרית הייתה ב-2010. בנוסף לסכום המכירה נוסף סעיף שמקנה למכבי ת"א 20% מכל מכירה עתידית של החלוץ ולכן בקיץ הקודם זכתה מכבי ת"א ליהנות מ- 600 אלף פאונד (כ- מיליון דולר) שקיבלה מהמכירה של מאיוקה מיאנג בויז לסאוטהמפטון האנגלית.


מכירת שיא

אין ספק שאת הרווח הגדול ביותר עשתה מכבי ת"א ממכירתו של החלוץ הסנגלי מוסא קאנוטה וזאת לאחר עונה אחת בלבד שבה שותף במקביל בקבוצת הנוער ובקבוצה הבוגרת. מוסא קונאטה הגיע בגיל 18 למכבי מקבוצת פ.צ טורה קונדה הסנגלית עבור 200 אלף דולר. לאורך העונה הפגין החלוץ כמה משחקים טובים אך הקטליזטור למכירתו היה ללא ספק המשחקים האולימפיים בלונדון ב-2012 כאשר כבש במדי נבחרת סנגל חמישה שערים בטורניר, הביצועים המרשימים הללו דרבנו את קבוצת קראסנודר הרוסית להניח על שולחנה של מכבי ת"א הצעה של 2 מיליון יורו (2.6 מיליון דולר), סכום שיא של המועדון ממכירת שחקן מאז ומעולם. יש לציין שגם בעסקת קונאטה מובטח למכבי ת"א כסף ממכירה עתידית של השחקן.


 



לא רק שחקנים זרים

שנת 2012 הייתה, מסתבר, שנה כלכלית טובה למועדון ואל מכירת מוסא קונאטה הצטרפו גם דור מלול ועומרי אלטמן. דור מלול נמכר לבירשחוט מבלגיה עבור 400,000 דולר לאחר חצי עונת השאלה. לבסוף, בסיום העונה האחרונה הקבוצה הבלגית פשטה רגל והשחקן הפך להיות חופשי. אצל עומרי אלטמן הרומן האירופי החל כבר כשהיה בן 17 כשפולהאם האנגלית שמה ידה על הכישרון הצעיר. בדומה למלול, פולהאם תחילה השאילה את השחקן ולאחר עונה אחת בנוער של פולהאם הוא נרכש תמורת 240 אלף יורו (כ- 315 אלף דולר). אם בעסקאות משתלמות עסקינן, העונה אלטמן עשה את הדרך ההפוכה כאשר פולהאם השאילה את אלטמן חזרה לת"א. כלומר, מכבי הרוויחה ממכירתו של אלטמן וקיבלה אותו מחושל יותר אחרי שנתיים, כמעט ללא עלות.

הבאים בתור

בעקבות ההצלחה עם מאיוקה וקונאטה במכבי ת"א לא נחו על זרי הדפנה וכבר בינואר אשתקד החלה הקבוצה לבחון שחקנים זרים בעיקר מהיבשת השחורה במטרה להמשיך את אותה הדרך. מי שהרשים את הצוות המקצועי והוחלט לצרפו תחילה למחלקת הנוער הוא החלוץ הניגרי לנרי קהינדה (19) שהגיע בהשאלה מקבוצת דומיניון הוטספר הניגרית. למכבי ת"א יש את האופצייה, על פי פרסומים, לרכוש את השחקן עבור 100 אלף דולר.
במאי האחרון קבוצת נערים א' של המועדון (ילידי 96) יצאה לטורניר ידידות בבילפלד שבגרמניה שבו השתתפו בין היתר קבוצות הנערים של דורטמונד, באזל ופיינורד. הקבוצה רשמה טורניר טוב כאשר סיימה במקום השלישי אך מי שבעיקר הרוויחו מהטורניר הזה הם קפטן הקבוצה דן גלזר והשחקן הקונגולזי שנבחן אז, מאביס צ'יבוטה. דן גלזר מסומן כבר מספר שנים במועדון והיה נחשב כבנקר  גם בנבחרת הנערים של אלון חזן, אך ההופעות שלו בטורניר תחת עיניהם של סקאוטים רבים משכה התעניינות ממועדונים. הרצינית ביותר הייתה איינטרכט פרנקפורט מגרמניה שכבר הביעה את רצונה להעביר אליה את השחקן. השחקן שנבחן, מאביס צ'יבוטה רשם טורניר מוצלח כאשר סיים כמלך השערים של הטורניר והשחקן המצטיין. השחקן מיועד לשחק בעונה הקרובה בקבוצת הנוער של מכבי ת"א ובזה הוא ממשיך את המודל המוצלח.

מאביס צ'יבוטה (במרכז) עם הגביעים בהם זכה (צילום: Benjamin Hanke)


שדרוג המודל –פזילה לשוק הדרום אמריקאי

עד כה זוכה המודל הזה המבוסס על שחקנים מהיבשת השחורה להצלחה אך הרווח מהשחקנים במדינות הללו הוא מוגבל. את סכומים גדולים משלמים לכישרונות שיוצאים ממדינות דרום אמריקה, בעיקר מברזיל וארגנטינה.מי שהקדימו להבין זאת כבר לפני שנים הן קבוצות ממזרח אירופה ופורטוגל שנתנו דגש על מערך הסקאוטינג במדינות הללו. אם מכבי רוצים לשדרג את המודל שלהם ועדיין למצוא כישרונות פוטנציאלים במחירים סבירים עליה לפזול גם ליבשת הלטינית.