24 בנוב׳ 2013

קצרים: הפועל חיפה - מכבי ת"א

פרולוג

רבים הדגישו לפני המפגש מול הפועל חיפה את ההיעדרות של זהבי וחשיבותו לקבוצה, ובדיעבד הם צדקו. המשחק מול הפועל חיפה היה משחק הליגה הראשון שזהבי מחסיר העונה, ובמקרה או לא, היה זה המשחק החלש ביותר של מכבי העונה, חלש אף יותר מההפסד בב"ש. למרות היכולת החלשה למכבי ת"א הגיע לנצח, היא הראתה עליונות לאורך רוב שלבי המשחק אך למען האמת, התוצאה בסיום משקרת. עד הפנדל השערורייתי (הפרחים לאלי חכמון) מכבי לא הייתה במשחק. החיסרון של זהבי הורגש בעיקר במשחק האנמי וחסר הברק שהפגינה הקבוצה עד, כאמור, אותו פנדל מפוקפק.

פותר לסוזה את בעיית המגן השמאלי. עומרי בן הרוש (צילום: יוסי ציפקיס)
נקודות אור

גם במשחק החלש שלה העונה מכבי ת"א משיגה ניצחון חשוב. ניצחון שבא לאחר תקופה פחות טובה בה השיגו החניכים של סוזה רק נקודה משני משחקים. פרט לשלוש הנקדות, הניצחון מעביר את הלחץ אל שתי היריבות העיקריות של הצהובים בטווח הארוך -  הפועל ת"א ומכבי חיפה. הפער עומד כרגע על שמונה נקודות מהפועל ו 12 נקודות מחיפה, ערב המפגש בין שתיהן.

בדק בית

רבים בתקשורת הביאו תמיהה כיצד כל שבוע מוצא עצמו יואב זיו מחוץ לסגל של מכבי ת"א. זיו, למרות ששיחק הפעם בעמדה פחות מוכרת, לא השכיל לקחת את ההזדמנות שניתנה לו והראה שסוזה לא טעה כשהשאיר אותו פעם אחר פעם מחוץ לסגל. אם לא די בכך, לרוע מזלו של זיו, היכולת הטובה של עומרי בן הרוש ממול חיזקה עוד יותר את ההחלטה של סוזה.

שימו לב

מה עובר על איתן טיבי? הבלם המצויין נמצא בתקופה חלשה, אולי החלשה ביותר מאז שהגיע לקרית שלום. טיבי כבר "חתום"  על שלושה שערים לחובת הצהובים. שניים בהחלקות (סכנין וב"ש) ואתמול הרחקה לא טובה בשער של קוראץ'. לחולשה של טיבי יש השפעה ישירה גם על היכולת של כלל ההגנה. מתחילת חודש אוקטובר מכבי ת"א ספגה שישה שערים (ב"ש, פ"ת וחיפה) בשלושה משחקי ליגה, בעוד שביתר שבעת המחזורים הראשונים היא ספגה שער בודד (סכנין).

תקופה לא טובה שלו ושל כלל ההגנה. איתן טיבי (צילום: ניר קידר)
ציון לשבח

לעומרי בן הרוש  שהבקיע את השער המוקדם במחצית השנייה והחזיר את מכבי ת"א למשחק. פרט לשער הוא עשה מחצית ראשונה טובה מבחינה התקפית ושנייה מבחינה הגנתית. ככל שהזמן עובר נדמה שמכבי מצאה פיתרון לבעיית המגן השמאלי, וכרגע כל המאמצים מופנים לפתרון בצד הימני.

אפילוג

טל בן חיים הוא האשליה הגדולה במכבי ת"א. בהרבה משחקים כמו אתמול, נדמה שהוא השחקן הפעלתן ביותר במגרש אך בפועל, שבוחנים מהלך אחר מהלך, המציאות היא אחרת. על כל פעולה טובה שלו, בן חיים מבצע חמש פעולות לא טובות. בהן איבודי כדור, פריצות שלא מסתיימות במצבים לשער והחמצות רבות. מול הפועל חיפה בן חיים פגש מולו את לירן סרדל, מגן אלמוני שעלה מהנוער ופרט לשער, לא הצליח לנצל את חוסר הניסיון שלו. לטל בן חיים יש ברגליים כישרון ומהירות שאין לאף שחקן בארץ אך כרגע הוא מנצל בקושי שלושים אחוז מהיכולת שלו. על מנת להצדיק את הקרדיט שסוזה נותן לו, והסכומים שהוציאו עליו, בן חיים חייב לתרגם יותר את הכישרון למספרים.

עדיין תעלומה. טל בן חיים (צילום: דני מרון)

16 בנוב׳ 2013

שובר שוויון, ינואר 2014

ינואר 2013, ג'ורדי קרויף מנחית בקרית שלום את ערן זהבי וראדה פריצה באחד מהמהלכים שלטענת רבים הווה את הגורם המכריע באליפות אשתקד. האם עוז ראלי, השם החם בפנקס של קרויף, יהיה החיזוק של ינואר 2014? כל הסימנים מראים שכן. עוז ראלי הוא השחקן הכי קרוב כרגע למכבי ת"א, יותר מכך, הוא השחקן שמכבי הכי צריכה.

השחקן שמכבי מחפשת. עוז ראלי (צילום: ברני ארדוב)

שער הסולו הנהדר של עוז ראלי במחזור האחרון שוב העלה את סוגיית מעברו למכבי ת"א. למען האמת, השער שכבש ראלי, יפה ככל שיהיה, הוסיף לראלי נקודות זכות אצל קרויף אך לא חידש לו דבר. ראלי כבר היה רשום בפנקס של ההולנדי הרבה לפני השער הזה מול הפועל ת"א. ראלי כבר סומן באותו ניצחון מטורף של מכבי על בני יהודה בעונה שעברה, ניצחון שנקבע בזכות שער יפה אחר, זה של לוגסי.  

בני יהודה הייתה הקבוצה שהוציאה בעונה שעברה את מספר הנקודות הרב ביותר ממכבי ת"א. מאזנה של הקבוצה משכונה התקווה מול הצהובים עמד על שני ניצחונות, שתי תוצאות תיקו והפסד (כולל גביע הטוטו). סה"כ שמונה נקודות, כאשר אחד האחראים לכך הוא עוז ראלי ששותף בארבעה מתוך חמשת המפגשים.


כשבודקים את המאזן של עוז ראלי מול מכבי ת"א, הפועל ת"א ומכבי חיפה, שלושת הקבוצות שסיימו מעל בני יהודה בטבלה בעונה שעברה, מתברר שמול מכבי ת"א התרומה של ראלי הייתה הגבוהה ביותר. הוא בישל פעמיים וכבש פעם אחת כלומר היה אחראי לשלושה שערים נגד הצהובים. מול הפועל ת"א רשם ראלי בישול אחד ומול מכבי חיפה מאזנו נותר ריק. ההופעות הטובות נגד מכבי הביאו את ג'ורדי למסקנה - מי שעושה לך צרות, תוודא שיהיה בצד שלך. סטייל האחות מהכדורסל.

עוז ראלי מול דור מיכה בעונה שעברה (צילום:עוז מועלם)



  
עוז ראלי עשה ההתקדמות משמעותית בשנה וחצי האחרונות, זה התחיל בעונה טובה בבני יהודה עם סיום במקום הרביעי והמשיך בזימון לנבחרת הלאומית. מגמת השיפור בה נמצא ראלי באה לביטוי גם בשערים. העונה, בשמונה מחזורים, הספיק המגן לכבוש כבר שלושה שערים - אותה כמות שכבש במשך כל עונת 2012/13.


* 2013/14 ראלי שיחק בשמונה משחקים עד כה.


היכולות ההתקפיות של ראלי כמגן הם בדיוק מה שקרויף וסוזה מחפשים. כבר למדנו על חיבתו של סוזה למערך שלושת הבלמים, לפיו מקבלים שני המגנים משקל רב יותר בהתקפה. סוזה משווע למגן/קשר ימני שמכיר את העבודה בשני צדדי המגרש, עומרי אלטמן תופקד בצד זה אך כרגע זו ברירת מחדל. ראלי ששיחק גם כמגן ימני, גם כקשר ואפילו כמגן שמאלי הוא בדיוק אותו נשק שובר השוויון שסוזה צריך, כפי שזהבי ופריצה היו בשביל אוסקר.


 אז מה הסיכויים לראות בינואר את עוז ראלי במכבי? לטעמי גבוהים. בתחילת השנה, כשהעניינים היו כמעט סגורים, התפוצץ המו"מ בעקבות מחלוקות על הסכומים אותם דרש דמאיו. הסכומים נעו סביב ה-2 מ' ש"ח יחד עם השאלת מספר שחקנים כאשר במכבי היו מוכנים לשלם רק 1.6 מ'. למרות המו"מ שלא צלח, לשני המועדונים יש היסטוריה רוויה בעברות שחקנים. רק בשנים האחרונות עברו לא פחות משישה שחקנים ביניהם אלירן עטר, חסן אבו זיאד, רפי דהאן, יגיל ביטון, רוסלן ברסקי ותמיר כחלון.

ראלי עם ראדי וייני בנבחרת. סיכויים טובים שישתפו פעולה גם במכבי (צילום:חגי ניזרי)

היחסים הטובים בין שני המועדונים, ההבנה בחשיבות של ראלי העונה למכבי וההצלחה בזירה האירופית אמורים ליצור קרקע פוריה למעבר של ראלי לשורות הצהובים כבר בינואר 2014.

השער האחרון של ראלי מול הפועל ת"א:




12 בנוב׳ 2013

יהירות, לא חוסר מזל


      1. יהירות, לא חוסר מזל. יש שתי אפשרויות להסביר את הקלות בהשמטת הנקודות בבלומפילד מול מכבי פ"ת. האפשרות הראשונה היא חוסר מזל משווע, הדבר היחיד שיכול להסביר למה התוצאה בדקה ה-70 לא הייתה 0:4. האפשרות השנייה היא זלזול מעצבן על גבול היהירות של מכבי ת"א ביריבתה. ארבעה אירועים במשחק -שלוש ההחמצות והקרן של גלבאן, גרמו לי לפסול את האפשרות הראשונה ולהאמין שלמזל אמש, לא היה יד בדבר.

עושה עוול לאלטמן וראדי. פאולו סוזה (צילום: קובי אליהו)

מכבי ת"א הגיעה להרבה מצבים במשחק, הרבה בזכות החולשה של היריבה שלא הופיעה כלל למשחק, לפחות עד השער העצמי של מאנה. מבין כל ההחמצות שלוש צרמו לי כי עלה מהן ריח של זלזול. גם דאבור (כדור עומק נפלא של מיטרוביץ') וגם אייבינדר הגיעו למצבים נוחים מול השער אך לא הצליחו לייצר בעיטה ראויה. דאבור שנותר לא מכוסה, לא הצליח לפגוש כלל את הכדור המתוזמן ממיטרוביץ'. גם אייבינדר שקיבל כדור נוח מדאבור, פגש אמנם את הכדור אך לא הצליח לכוון כלל למסגרת. ההזדמנות השלישית היא של בן חיים, השחקן המאכזב של מכבי עד כה העונה כאשר לוקחים בחשבון את העלות שלו, שדהר לבד מול השוער ובמקום לסיים בשמאל, חיפש את הימין, התמהמה ונבלם. בכל שלושת המצבים, שחקנים ברמתם של השלושה היו צריכים להפיק הרבה יותר. כל ההחמצות הללו הם המשך ישיר מהמשחק מול ב"ש בשבוע שעבר, אותה רוטינה. מחצית ראשונה בה לא מפסיקים להחמיץ, טעויות בהגנה ובסיום המשחק השמטת נקודות.

      2. עוול כפול. ההתעקשות של סוזה על עומרי אלטמן בצד ימין לא ברורה, במיוחד כשבספסל יושב מהראן ראדי, האופציה הטובה ביותר לטעמי בעמדה זו. במערך של שלושה בלמים על פי סוזה, שני המגנים/קשרים בצדדים (אלטמן ומאנה במקרה של אמש) הם השחקנים החופשיים במגרש ובעלי תפקיד כפול – מגנים כשהקבוצה מתגוננת וקיצוניים כשהקבוצה מתקיפה. לראדי יש יתרון ברור על פני אלטמן הן במשחק ההגנה והן בהרמות מהצד, מה גם שאלטמן עד כה לא מציג יכולת גבוהה במיוחד. פאולו סוזה שוגה במקרה הזה ועושה עוול כפול, גם לאלטמן שמתופקד בעמדה "לא מחמיאה" לו וגם לראדי שדקות המשחק שלו נפגעו.

זלזול בבועטים או הכנה לקויה? חואן פבלו (צילום: ראובן שוורץ)


      3חואן פבלו. היכולת החלשה של השוער אמש היא המשך ישיר של התצוגה החלשה בב"ש ומול פרנקפורט, השער הראשון, מבעיטת הקרן של גלבאן, היה באשמתו הישירה. גלבאן מסתובב בליגה שלנו כבר מעל לשבע שנים כאשר הניסיונות שלו לכיבוש ישירות מהקרן ומבעיטות חופשיות, הם כבר בגדר סמל מסחרי. גם במקרה גלבאן וגם במקרה סיראג' נאסר בשבוע שעבר, לא נראה שהייתה הכנה ראויה (סקאוטינג) מצד חואן פבלו והצוות המקצועי. בשני המקרים, העמידה של השוער הייתה לקויה. כדי להוסיף חטא על פשע, בתוספת הזמן גלבאן שוב בעט מצב נייח לעבר השער ושוב חואן פבלו לא דאג לסגור את הפינה, אך למזלו הפעם, הכדור פגש את הקורה.

עם או בלי קשר לכושר של חואן פבלו, על הספסל יושב ברק לוי הצעיר שהוכיח בעונה שעברה שניתן לסמוך עליו. בעונה נטולת גביע הטוטו מספר ההזדמנויות של לוי לשחק הצטמצם משמעותית. משחק ליגה נוח כמו אתמול היה הזדמנות מצויינת לתת לו דקות משחק ובו זמנית, לאפס את חואן פבלו ולהראות לו שגם הוא חלק מאותה רוטציה.

מתי הוא יראה דקות? ברק לוי (צילום: דני מרון)






5 בנוב׳ 2013

קצרים: הפועל ב"ש - מכבי ת"א

פרולוג

הפסד לא הפסד. בשורה התחתונה למכבי ת"א לא הגיע להפסיד אמש בוסרמיל, היא הייתה עדיפה מהפועל ב"ש, החזיקה יותר בכדור ואיימה יותר על השער. אך זהו הכדורגל, יש ימים שהכל הולך הפוך. אמש היו אלו אוסף של אירועים שהתחברו לכדי הפסד - טעויות של ההגנה ושוער (איתן טיבי כבר מחליק משחק שני ברצף ונענש בשער), טעויות שיפוט (נבדל ברור ופנדלים גבוליים), אחוז ניצול מצבים נמוך (מכבי הגיעה ליותר מצבים ממשחקים קודמים שלה), כר דשא טעון שיפור ולבסוף, יום טוב של ב"ש.

גבאי במאבק עם טיבי. משחק קטסטרופלי של כל ההגנה (צילום: האתר הרישמי של מכבי ת"א)
לשימור

דאבור ומרגוליס. מואנס דאבור רשם שער שלישי מתוך שישה משחקים שבהם שותף והוסיף בישול יפה לבן חיים בשער השני. מרגוליס, במיוחד בחצי הראשון, הוכיח שהוא שחקן קו ימין טבעי והטוב ביותר שיש למכבי ת"א בסגל. רק חוסר ריכוז של חבריו מנע ממנו לרשום מספר בישולים אתמול. לקורא המודאג משה פרימו, גם דאבור וגם מרגוליס היו שותפים לדאבל של קבוצת הנוער לפני שלוש שנים, והמבין יבין.

דאבור חוגג את השער. אחת מנקודות האור הבודדות (צילום: האתר הרישמי של מכבי ת"א)
לשיפור

החומה קרסה. משחק קטסטרופלי של כל רביעיית ההגנה. כמובן שמאנה שכבר הובחן בעבר כחוליה החלשה לא "איכזב" גם הפעם אך מה שבלט היה החולשה של שאר חבריו להגנה - טיבי, גרסיה וייני. השער השלישי של ב"ש הוא נטו כשל של שלושתם. גרסיה הפסיד במאבק האווירי לדובב גבאי, טיבי החליק ואת ייני גבאי עבר כאילו לא היה שם. תנו לדובב גבאי עוד 20 ניסיונות והוא לא עושה זאת יפה יותר.

חצי הכוס המלאה

סוזה או גרסיה. הרבה עסקו בשאלה האם מכבי של סוזה טובה יותר מזו של אוסקר. שניהם הפסידו בוסרמיל אך אם נתייחס להפסד מול ב"ש כאינדיקציה, היתרון הוא של פאולו סוזה. העובדות הראשוניות מראות שסוזה מפסיד לב"ש במחזור השמיני, שלושה מחזורים מאוחר יותר מאוסקר, כלומר רצף המשחקים ללא הפסד של סוזה ארוך יותר. כמו בעונה שעברה, גם אתמול מכבי הגיעה למשחק כפייבוריטית ואולי מעט זחוחה, אך הפעם היתה עדיפה על ב"ש (הובילה באיומים ובהחזקת כדור). עובדה נוספת היא שב"ש של העונה היא קבוצת צמרת, טובה בהרבה מזו של עונה קודמת.

חצי הכוס הריקה

למידה לקויה. השער הראשון של ב"ש היה באשמתו של חואן פבלו, לאו דווקא בגלל מה שקרה אחרי הבעיטה של סראג' נאסר אלא מה שקרה לפניה. בהכנה למשחק הוזכר שהקבוצה למדה ושמה דגש על הכדורים הנייחים המסוכנים של ב"ש. אם יש אמת בדבר, הרי שמכבי הייתה צריכה לדעת שנאסר מכוון לשער ואי לכך, שני שחקנים בחומה לא מספיקים.  אם חואן פבלו ציפה להגבהה הרי שמגביהי המצבים הנייחים של ב"ש הם מאור בוזגלו או גל הראל, בטח לא נאסר. יתר על כן, נאסר, רק לפני מספר מחזורים, כבש שער דומה בבעיטה חופשית נגד הפועל עכו. כנראה שאת החומר הזה חואן פבלו החליט לא ללמוד.

כיוון לשער, חואן פבלו זלזל. סיראג' נאסר (צילום: ברני ארדוב)

אפילוג

העונה נדמה שהפועל ב"ש, יחד עם הפועל ת"א, הן היריבות היחידות שיכולות לאיים על האליפות הצפויה של הצהובים. אמש הצליחה ב"ש לערער במעט את ההגמוניה של מכבי ת"א כשניצחה אותה אך דקות הסיום של המשחק הבליטו עד כמה רחוקה ב"ש מלהוות באמת איום ממשי. החל מהדקה השמונים שכחו שחקני ב"ש מלהוות אלטרנטיבה למכבי והחלו לגלות תסמינים של קבוצה קטנה. שמונה דקות המוצדקות של תוספת הזמן באו בעקבות בזבוזי הזמן הרבים של שחקני ב"ש. לאחר המשחק ההפרש בטבלה עומד על שתי נקודות בלבד אך הפער המנטלי בין שתי הקבוצות גדול בהרבה.