29 בינו׳ 2014

הופעה מרושלת

בחר הפעם להתעלם מההיסטוריה. פאולו סוזה (צילום:קובי אליהו)
1.      פאולו סוזה, שלא נוהג להסתיר את בקיאותו בהיסטוריה של מכבי ת"א, בחר הפעם להתעלם ממנה. ההיסטוריה הרחוקה יותר מלמדת שמכבי ת"א לא זכתה בגביע כבר 9 שנים. ההיסטוריה בעונה האחרונה לימדה שאם עולים בהרכב משני גם אם זה בבלומפילד מול קבוצה חלשה (אז בית"ר ירושלים ), אפשר להפסיד. ההיסטוריה הטריה ביותר, זאת הנוכחית, מלמדת שאשדוד לא הפסידה העונה בבית לאף קבוצה, כולל מכבי ת"א. סוזה אמש, התעלם משלוש העובדות הללו והוסיף כישלון נוסף בהיסטוריה המפוקפקת של מכבי ת"א בגביע המדינה.

2.      אם סוזה מאמין בכל שחקני הסגל שלו ולא זלזל כלל במפעל הזה כפי שטען לאחר המשחק הוא לא יתקשה        לענות על שאלות הבאות, לטעמי, די ברור מה התשובות עליהן:

-          האם סוזה היה פותח בהרכב דומה גם מול באזל, ב"ש או אפילו סכנין?
-          האם שחקנים שעלו בהרכב כמו מרגוליס וריף פרץ שסוזה כל כך מאמין בהם, ישארו בסגל גם אחרי ינואר או יושאלו?
-          למרות כל הרוטציות העונה, סוזה תמיד עלה עם חלוץ טבעי (פריצה, דאבור, יצחקי), למה הפעם לא?

3.      תחושות הזלזול החלו  בהרכב שהעלה פאולו סוזה, תחילה בבחירת שחקני ההגנה והמערך. הרצון לתת הזדמנויות לשחקנים שלא מקבלים הרבה דקות משחק הוא מובן ומקובל אך צריך לדעת מתי ואיך לעשות זאת. השילוב של ברק לוי (0 דקות העונה), ריף פרץ (40 דקות) והבחירה במערך הפחות מתורגל של שלושה בלמים היה הימור גדול מידי, במיוחד במשחק גביע שאין דרך חזרה ממנו.

4.      זה ממשיך בבחירה בדן אייבינדר, עומרי אלטמן וגאל מרגוליס. שלושתם מחזיקים בתואר המפוקפק של השחקנים היחידים, מהקישור צפונה, שלא תרמו ולו שער אחד או בישול העונה. אייבינדר מתגלה בכל משחק כשחקן שלא מתאים לרמה של מכבי, למרות הרצון והאמביציות שמאפיינות אותו. לגבי אלטמן ומרגוליס העסק כבר יותר מדאיג. אלטמן הגיע עם הרבה תקוות ככישרון שהתבשל בפולהאם האנגלית ואף זכה בתחילת החודש לקבל ראיון מקיף באתר הרישמי של הקבוצה. למרות הדיבורים הרבים סביבו ולמרות שקיבל הרבה הזדמנויות, בליגה ובאירופה, התרומה שלו עדיין מאופסת. גם השורה הסטטיסטית של מרגוליס לא מעודדת והוא מתקשה למצוא את מקומו בקבוצה העונה, אתמול הוסיפו לו חטא על פשע והציבו אותו לראשונה כמגן/קשר ימני במערך של שלושה בלמים. למרות שהם עדיין בגדר של כישרונות, עומרי אלטמן וגאל מרגוליס מסרבים לקחת את ההזדמנויות הרבות שנותנים להם.


5.      החלק האחרון בפאזל ההזוי של סוזה אמש היה היעדר חלוץ טבעי בהרכב. בכל ההרכבים והרוטציות של סוזה העונה תמיד היה לפחות חלוץ טבעי אחד בהרכב, אם זה פריצה, דאבור או יצחקי.

6.      לאוהבי הפיקנטריות למיניהם, די היה לראות את פאולו סוזה שלרוב בוחר בקפידה את הופעותיו החיצוניות במשחקים, בוחר להופיע הפעם בטריניניג כחול, מעיל אימונים וצעיף מהסוג שמוכרים מחוץ לאיצטדיון. המעידה בהופעה המרושלת של אתמול, אם תרצו, רק מעצימה את תחושת הזלזול במעמד.

סוזה בהופעות טובות יותר. שימו לב להבדלים בין התמונות (צילום: עוזי מועלם)




22 בינו׳ 2014

זוגות זוגות

הצמד האידאלי. אלברמן וראדי (צילום: אלן שיבר)

שריקות הבוז להן זכה ניקולה מיטרוביץ' מול אשדוד, היעדר תרומה במספרים מצד דן אייבינדר ואי הכללתם של גל אלברמן ומהראן ראדי בהרכב במשחק האחרון העלו את הצורך לבדוק מה הייתה התרומה של ארבעתם עד כה העונה ולבחון לעומק מי מהצמדים הוא הטוב ביותר.




ראדי מעל כולם

באופן אינדיבידואלי השחקן עם המספרים הטובים מבין הארבעה הוא מהראן ראדי. הסיבה העיקרית לכך טמונה בעיקר בעובדה שבשמונה משחקים (כולל שניים באירופה) ראדי שיחק בעמדה התקפית יותר, בעיקר בתקופה שערן זהבי היה פצוע. המאזן הכללי של ראדי עומד על  שישה בישולים ושני שערים בכל המסגרות. הנתון המעניין הוא שבכל משחק שראדי מבשל או כובש, הוא עושה זאת בצוותא עם גל אלברמן כקשר אחורי. שלוש פעמים הוא פתח רק עם אלברמן ושלוש פעמים יחד עם שחקן אחר (מיטרוביץ' או אייבינדר). הסיבה לכך היא די פשוטה, מבין כל ארבעת הקשרים גל אלברמן הוא הקשר ההגנתי הטוב ביותר, בעיקר בחילוצי הכדור ובלימת ההתקפות. מהצד השני, ראדי הוא בעל היכולות ההתקפיות הטובות מבין הארבעה ולכן השילוב בין שניהם הוא אידיאלי. מיטרוביץ' ואייבינדר ממוקמים איפה שהוא באמצע מבחינת היכולות שלהם. הם לא ממש מצטיינים הגנתית ולא התקפית, שניהם יותר קשרים 50:50. עוד נתון מעניין הוא שבכל פעם שראדי מבשל או כובש, הקבוצה לא מפסידה (תיקו וחמישה ניצחונות).


1. המספרים של כלל השחקנים 


2. הנתונים של המשחקים בהם ראדי כבש או בישל

אירופה

כאן יש העדפה ברורה של סוזה לטובת הצמד ראדי את אלברמן, הם פתחו בשישה משחקים במסגרת האירופית (מוקדמות ליגת האלופות והבתים באירופה ליג) מתוך עשרה משחקים. הם עלו בהרכב בארבעת המשחקים במוקדמות ליגת האלופות, מול גיורי ומול באזל, ורשמו עוד שתי הופעות מול בורדו כקשרים מרכזיים יחידים. סך הכל ארבעה ניצחונות (גיורי ובורדו פעמיים), תיקו והפסד מול באזל.

אחריהם, הצמד השני במספר ההופעות הרב במסגרת האירופית הוא אייבינדר את מיטרוביץ' שפתחו בשני משחקים בשלב הבתים - בתיקו אפס בקפריסין (יחד עם ראדי כקשר התקפי יותר) ובניצחון הגדול 2:4 על פרנקפורט. בשני משחקים אחרים ניסה פאולו סוזה את ראדי ומיטרוביץ' (ניקוסיה בבית) ואת מיטרוביץ' ואלברמן (פרנקפורט בחוץ). חשוב לציין שניקולה מיטרוביץ' הגיע בשלב מאוחר לקבוצה לאחר מחנה האימונים של הקבוצה באוסטריה. לכן לא שותף במשחקים הראשונים של הקבוצה באירופה.

פספס את המשחקים הראשונים באירופה. ניקולה מיטרוביץ' (צילום: ברני ארדוב)


3. כל השילובים בין השחקנים. הנתונים מתייחסים רק למשחקים שהצמדים פתחו בהם כקשרי אמצע במערך של סוזה.

הטוויסט

על פי הטבלה, סוזה פתח עם ראדי ואלברמן כקשרים אחוריים יותר מאשר עם כל צמד אחר (עשר פעמים). אייבינדר ומיטרוביץ' פתחו בשמונה משחקים ואלברמן את מיטרוביץ' בארבעה. מספרית, ראדי ואלברמן נחשבים לצמד הטוב ביותר. כצמד הם תרמו שני בישולים ושני שערים והשיגו את מספר הניצחונות הגבוה – שבעה ניצחונות. למרות כל זה, אם בוחנים על פי פרמטרים אחרים, כמו לדוגמה אחוז הצלחה (ניצחונות/משחקים), דווקא השילוב בין אלברמן לאייבינדר השיג את אחוז ההצלחה הגבוה ביותר – שלושה ניצחונות משלושה משחקים (רמה"ש, הפועל חיפה ורעננה). גם הצמד אייבינדר ומיטרוביץ'  השיג אחוז הצלחה גבוה יותר (75%), ואף יחס שערים טוב יותר מהצמד ראדי את אלברמן. עוד נתון מעניין הוא שפאולו סוזה מעולם לא ניסה את השילוב של ראדי ואייבינדר כקשרים בודדים, כנראה בגלל העובדה שאף אחד מהם לא קשר אחורי טבעי.
אחד הנתונים המפתיעים הוא לגבי דן אייבינדר. לקשר שהגיע בקיץ בקרית שמונה יש מאזן דל מאוד מהבחינה האישית (אפס שערים ואפס בישולים) אך הוא מדורג שני במספר הניצחונות במשחקים בהם עלה בהרכב. אלברמן מוביל בנתון הזה עם 12 נצחונות במשחקים בהם פתח, אחריו אייבינדר (9), מיטרוביץ' (8) וראדי (7). יתכן והנתון הזה הוא הסיבה לקרדיט שלו זוכה דן אייבינדר מהמאמן, חרף העובדה שעדיין לא כבש או בישל.

זוכה לקרדיט מפאולו סוזה. דן אייבינדר (צילום: קובי אליהו)
מסקנות


כשמשקללים את כל הנתונים נראה שהצמד האידאלי בכל זאת צריך להיות גל אלברמן ומהראן ראדי. אלברמן הוא הקשר ההגנתי הטוב שיש למכבי להציע, זאת בנוסף לעובדה שבמשחקים בהם הוא פתח הקבוצה רשמה את מספר הניצחונות הגבוה ביותר. ראדי מביא אתו את היכולות ההתקפיות שמתורגמות לשערים ובישולים. כששניהם משחקים יחד הם מייצרים יותר שערים, בישולים וניצחונות. אמנם אחוז ההצלחה שלהם הוא לא מהגבוהים אך יש לזכור שהם שותפו בהרבה משחקים עם רמת קושי גבוהה כמו הפסדי החוץ לבאזל וב"ש.

14 בינו׳ 2014

קצרים: עירוני קרית שמונה - מכבי ת"א

התחושה בסיום משחק ההפסד של מכבי ת"א הייתה שכל מטאטא יורה. בלי להעליב את קרית שמונה וברק בדש, במשחק אתמול כל שחקן של קרית שמונה ירה, ירה והבקיע. אפילו דני נוימן ירה אתמול, ברגע של הארה ממש הוא פלט את המשפט שסיכם בצורה הטובה ביותר את המשחק: "זה אירוע נדיר בכדורגל שמהדקה הראשונה, קבוצה מתגוננת עם עשרה שחקנים על סף הרחבה שלה ועדיין מצליחה להבקיע שלושה שערים". כאמור, כל מטאטא ירה.

הפסד שני למכבי, ראשון לסוזה

זו הפעם הראשונה שלפאולו סוזה לא הייתה תשובה למהלכים של מאמן היריבה והודה בכישלון: "היריבה הייתה עדיפה, הגיע לה לנצח". השער המהיר בפתיחת המשחק שנבע מהטעות בהגנה שיחק ישירות לידיים של ברק בכר וקרית שמונה. ההרכב הכביכול התקפי של קרית שמונה שכלל ארבעה חלוצים (בדש, מנגה, מזרחי ועאבד) הפך, גם בעזרת השער, לבונקר שכלל ברוב דקות המשחק עשרה שחקני שדה מאחורי הכדור. במיוחד דוד מנגה ואחמד עאבד שסגרו את ההצטרפות של צמד המגנים ייני וזיו. קשה להסביר את התוצאה בסיום המשחק, אחוזי האחזקה בכדור נטו באופן מוחלט לטובת מכבי, כמו גם האיומים לשער אך הנתון שהוביל לניצחון המוחץ של ברק בכר על פאולו סוזה היה ניצול המצבים המדהים של ק"ש – שלושה שערים מתוך חמישה נסיונות למסגרת.

הפסד שני למכבי ת"א, ראשון לפאולו סוזה (צילום: עוזי מועלם)

יהירות

חמש דקות מפתיחת המשחק ואיתן טיבי מסמן עוד וי לרשימת שערי החובה שתופחת בינתיים. הפעם הוא לא היה האשם העיקרי, אלא חולק את "הזכות" הזו יחד עם ניקולה מיטרוביץ' ואולי גם חואן פבלו. להלן הרשימה נכון לאתמול:

28/10/2013, דקה 45 - החלקה מול בני סכנין שהובילה לשער החובה הראשון שמכבי ת"א סופגת העונה.

4/11/2013, דקה 73 - החלקה נוספת, הפעם מול ב"ש, שמובילה לשער הניצחון של דובב גבאי.

23/11/2013, דקה 32 - הרחקה לא טובה של כדור רוחב, קוראץ' קובע יתרון מפתיע להפועל חיפה.

2/12/2013, דקה 72 - טוני נוואקמה מהפועל רעננה מנער מעליו את טיבי לפני שהוא מבשל לצ'אם ממדו בשער המצמק.

6/1/2014, דקה 64 - גול דומה של תורג'מן. החלוץ מתנער מאיתן טיבי וכובש בעצמו לזכות מכבי חיפה.

13/1/2014, דקה 5 - החזרה לא טובה של מיטרוביץ', טיבי טועה בשיקול הדעת ולא מנסה להשתלט על הכדור שמגיע לברק בדש, ק"ש עולה ליתרון לאחר חמש דקות.

אשם כמעט בחצי מהשערים שספגה הקבוצה העונה. איתן טיבי (צילום: דני מרון)

מפתיחת העונה יש תחושה של עודף בטחון אצל טיבי, אולי אפילו יהירות. שני השערים שספגה הקבוצה מול הפועל רעננה ומכבי חיפה הם דוגמא טובה לכך. בשניהם סמך הבלם יותר מידי על המהירות והעוצמות שלו במקום לבצע את הפעולה הבטוחה והבסיסית יותר. מול נוואקמה הוא בחר שלא לבצע עבירה שתעצור את החלוץ למרות שתחילת המרדף אחרי נוואקמה החלה כמעט בחצי המגרש. מול תורג'מן טעה טיבי כשבחר לא להתמקם בין החלוץ לבין השער אלא לאגף את הכדור בניסיון לחטוף אותו. לאורך זמן המסר של ביטחון עצמי גבוה הוא דבר חיובי שהקהל נהנה לראות ומתחבר אליו אך יש בו גם סיכון. כדי להבין את חוסר היציבות של טיבי העונה יש לשים לב לנתון הבא; טיבי אחראי ישירות לכמעט חצי משערי החובה של הקבוצה - שישה שערים מתוך 13.

נחמת עניים

שתי נקודות האור שבכל זאת ניתן לקחת מהמשחק הן יותר פיקנטיות, קשורות לסטטיסטיקות ולטבלאות ולא ליכולת מקצועית כזו או אחרת. הראשונה, השער המצמק של זהבי מעלה אותו שוב לראשות טבלת מלך השערים בצוותא עם עומר דמארי. השנייה, קרית שמונה אוספת שלוש נקודות חשובות במאבק על מקום באירופה מול הפועל ת"א ומכבי חיפה. איזה מכביסט לא ירצה לראות את קרית שמונה דוחקת את הפועל ת"א מהמאבק על אירופה? נחמת עניים של אמש.


4 בינו׳ 2014

סקאוטינג - כחול צהוב

בעיצומו של חודש דצמבר 2012 נערך בקרית שלום משחק אימון בין קבוצות הנוער של מכבי ת"א וראשל"צ. המשחק נגמר בניצחון 3:4 למקומיים אך תשומת הלב הייתה סביב שלושה שחקנים שנבחנו באותה עת – הבלם הקנדי/יהודי אוליבר ספרינג, הקשר הקונגולזי מאוויס צ'יבוטה והחלוץ הניגרי לנרי קהינדה. השניים הראשונים פתחו את המשחק בעוד השלישי שותף במחצית השנייה. שלושתם הרשימו את הצוות המקצועי ואת ג'ורדי קרויף שהחליט להחתימם. היה זה המהלך המשמעותי הראשון של מערך הסקאוטינג בתקופתו של קרויף בכל הנוגע למחלקת הנוער.

קנדה, קונגו וניגריה הם רק חלק מהמדינות שלהם היו או ישנם נציגים במחלקת הנוער של מכבי ת"א בשנים האחרונות. השינוי שחל בקבוצה הבוגרת עם הגעת הצוות הזר בשנתיים האחרונות בראשותו של ג'ורדי קרויף חלחל גם למטה, למחלקת הנוער של המועדון. אחד המטרות של קרויף, אנגלידיס וגולדהאר היא למתג גם את מחלקת הנוער של המועדון ולהפוך אותה לבעלת שם גם בשוק הבינלאומי, במקביל להתקדמות של המועדון במפעלים האירופים.
ניחוחות בינלאומיים. (באדיבות האתר הרישמי של מכבי ת"א)

השוק האפריקאי – הצלחה עם קבלות

הניסיון לחזק את קבוצת הנוער במכבי ת"א בכישרונות צעירים ממדינות אפריקה החל למעשה כבר בעונת 2004/5 עם נחיתתם של ברנרד אוקוורנטה ופרנסיס נ'דוקה. הרבה לא יצא מההרפתקה הניגרית הזו וכפי ששני הצעירים הגיעו, כך גם הם עזבו. הניסיונות הבאים עם השוק האפריקאי היו הרבה יותר מוצלחים. זה החל עם עמנואל מאיוקה שהגיע לקבוצת הנוער של מכבי ת"א ב-2008 מקבוצת קבווה ווריוס הזמבית תמורת כ-50 אלף דולר בלבד,אגב, באותה תקופה שמו הוזכר גם כמועמד לפורטו. לאחר שנתיים במכבי ת"א (שנה אחת בנוער) הוא נמכר ב- 1.6 מיליון דולר ליאנג בויז השוויצרית. בנוסף לסכום המכירה נוסף סעיף שמקנה למכבי ת"א 20% מכל מכירה עתידית של החלוץ ולכן בקיץ הקודם זכתה מכבי ת"א ליהנות מ- 600 אלף פאונד (כ- מיליון דולר) שקיבלה מהמכירה של מאיוקה מיאנג בויז לסאוטהמפטון האנגלית. בימים אלה מאיוקה משחק בסושו בליגה הראשונה בצרפת לאחר שהושאל אליה בתחילת העונה מהקבוצה האנגלית.

צפו בשער הנפלא של מאיוקה במדי סושו:



אחרי ההצלחה עם מאיוקה הגיע בעונת 2011/12 החלוץ הסנגלי מוסא קאנוטה ונמכר לאחר עונה אחת בלבד שבה שותף במקביל בקבוצת הנוער ובקבוצה הבוגרת. מוסא קונאטה הגיע בגיל 18 למכבי מקבוצת פ.צ טורה קונדה הסנגלית עבור 200 אלף דולר. לאורך העונה הפגין החלוץ כמה משחקים טובים אך הקטליזטור למכירתו היה ללא ספק המשחקים האולימפיים בלונדון ב-2012 כאשר כבש במדי נבחרת סנגל חמישה שערים בטורניר, הביצועים המרשימים הללו דרבנו את קבוצת קראסנודר הרוסית להניח על שולחנה של מכבי ת"א הצעה של 2 מיליון יורו (2.6 מיליון דולר), סכום שיא של המועדון ממכירת שחקן מאז ומעולם. יש לציין שגם בעסקת קונאטה מובטח למכבי ת"א כסף ממכירה עתידית של השחקן. קאנוטה משחק העונה בגנואה האיטלקית, אליה הושאל מקראסנודר.

כאמור, השניים הבאים אשר צפויים ללכת בעקבותיהם של מאיוקה וקונאטה הם לנרי קהינדה ומאוויס צ'יבוטה. קהינדה, בימים אלו, סוגר שנה אחת בארץ וכבר מביא קבלות, ב-15 משחקים (ליגה וגביע) בקבוצת הנוער הוא כבש שישה שערים. העונה, ב-18 משחקים במדי הכח עמידר ר"ג הוא כבש שלושה שערים והוסיף ארבעה בישולים.

כתבה על מאוויס צ'יבוטה:

מכבייה

מכבי ת"א זהתה הקיץ את הפוטנציאל שבמשחקי הכדורגל במכביה. העובדה שבליגת הנוער בארץ יש הגבלה של שחקן זר אחד ולא קיימת ליגת מילואים, מעלה את הביקוש ליבוא לשחקנים יהודים מחו"ל אשר לא נחשבים כזרים ויכולים להשתלב בקבוצת הנוער. המכבייה ה-19 שנערה בקיץ האחרון ענתה בדיוק לדרישה הזאת, טורניר שמתקיים בארץ ומרכז בו שחקנים יהודים צעירים בכל העולם. כאמור, מכבי ת"א זיהתה את הפוטנציאל ומהרה לשים ידה על שניים מהכישרונות הבולטים שכיכבו בטורניר, המקסיקני אייזק שחוח והבריטי סקוט קאשקט. שחקן נוסף שעונה על ההגדרה הזו אך לא שיחק במכבייה האחרונה הוא הבלם/מגן הקנדי אוליבר ספרינג שהצטרף לקבוצת הנוער בינואר שעבר.

אייזק שחוח–  הגיע ביולי למבחנים, לאחר המכביה, והרשים. שיחק במכבייה במדי נבחרת מקסיקו ומגיע בהשאלה לחצי שנה מקבוצת קלאב אמריקה המקסיקנית. שחוח, מקסיקני ממוצא יהודי, נחשב לאחר הכישרונות הבולטים בארצו. הוא דובר עברית בסיסית, נמנה על הסגל של נבחרת הנוער במקסיקו, אבל חשוב לציין שאין לו ניסיון בקבוצה בוגרת. שחוח מגיע מקבוצת ענק, אמריקה המקסיקנית, אבל שיחק רק במחלקת הנוער שלה ובקבוצת המילואים שמתמודדת בליגה השנייה במקסיקו. בעונה שהסתיימה לאחרונה, סיים שחוח במקום העשירי בטבלת המבקיעים בליגת הנוער עם 7 כיבושים. 

כשנשאל בארצו על המעבר לישראל הוא אמר: "המעבר לישראל ולמכבי ת"א יתנו לי יותר תשומת לב ואפשרות להתקדם באירופה. העובדה שמכבי ת"א משחקת במפעלים האירופים ומצליחה שם, תעזור לי".

אייזק שחוח (צילום: enlacejudio.com)

סקוט קאשקט - יהודי-בריטי שיחק בנערים של הרקולס אליקנטה מספרד. סקוט קאשקט מגיע בכלל מרקע של כדורגל אולמות ולמעשה את נסיונו הראשון בכדורגל אמתי הוא עשה בגיל 16 בהרקולס לאחר שקליפ קט-רגל צד את עינו של סקאוט מהקבוצה הספרדית. אחרי התקופה בקבוצה הספרדית הוא הגיע עם נבחרת הנוער של בריטניה למכבייה וצד את עיניים של סקאוטים ממכבי ת"א כשהצטיין בטורניר עם 8 שערים. הוא זומן למבחנים בקבוצת הנוער של מכבי ת"א אך לרוע מזלו הוא נקע את קרסולו כבר בתחילת המבחנים. פציעה זו קטעה את המשך המבחנים והוא שב חזרה לאנגליה, אך הוא עשוי לשוב לאימונים נוספים בארץ.

סקוט קאשקט בקרית שלום


אוליבר ספרינג -  קנדי יהודי שנרכש מקבוצת טורונטו הקנדית כבר בינואר שעבר. ספרינג יכול לשחק הן כמגן ימני והן כבלם  והשתייך בעבר לנבחרות  U17 ו U20 של קנדה. לפני שהחל להתאמן במכבי ת"א הוא נבחן באקדמיה של פיינורד ההולנדית, ואח"כ במכבי חיפה ומכבי הרצליה. אגב, במכבי הרצליה נוצר הקשר של אוליבר ספרינג עם לא אחר מאשר דני רופ, שבנו שיחק באותו הזמן בקבוצת הנוער של מכבי הרצליה. למרות שלא הצליח להרשים בשלוש הקבוצות, ג'ורדי קרויף דווקא ראה בו כפוטנציאל לאחר שעקב מקרוב אחר האימונים שלו והחליט להחתימו.


גם ההגעה לאחרונה של ג'ונתן אזולאי, שבדי-יהודי, היא חלק מאותו תהליך במערך הסקאוטינג של מכבי ת"א. אמנם כאן לא מדובר בשחקן לקבוצת הנוער, אך עדיין מדובר בשחקן מאוד צעיר (20). אזולאי, שנמנה עם סגל הנבחרת הצעירה של שבדיה, זכה למעקב מצד מכבי ת"א בששת החודשים האחרונים.