קצרים: הפועל ב"ש - מכבי ת"א

פרולוג

הפסד לא הפסד. בשורה התחתונה למכבי ת"א לא הגיע להפסיד אמש בוסרמיל, היא הייתה עדיפה מהפועל ב"ש, החזיקה יותר בכדור ואיימה יותר על השער. אך זהו הכדורגל, יש ימים שהכל הולך הפוך. אמש היו אלו אוסף של אירועים שהתחברו לכדי הפסד - טעויות של ההגנה ושוער (איתן טיבי כבר מחליק משחק שני ברצף ונענש בשער), טעויות שיפוט (נבדל ברור ופנדלים גבוליים), אחוז ניצול מצבים נמוך (מכבי הגיעה ליותר מצבים ממשחקים קודמים שלה), כר דשא טעון שיפור ולבסוף, יום טוב של ב"ש.

גבאי במאבק עם טיבי. משחק קטסטרופלי של כל ההגנה (צילום: האתר הרישמי של מכבי ת"א)

לשימור

דאבור ומרגוליס. מואנס דאבור רשם שער שלישי מתוך שישה משחקים שבהם שותף והוסיף בישול יפה לבן חיים בשער השני. מרגוליס, במיוחד בחצי הראשון, הוכיח שהוא שחקן קו ימין טבעי והטוב ביותר שיש למכבי ת"א בסגל. רק חוסר ריכוז של חבריו מנע ממנו לרשום מספר בישולים אתמול. לקורא המודאג משה פרימו, גם דאבור וגם מרגוליס היו שותפים לדאבל של קבוצת הנוער לפני שלוש שנים, והמבין יבין.

דאבור חוגג את השער. אחת מנקודות האור הבודדות (צילום: האתר הרישמי של מכבי ת"א)

לשיפור

החומה קרסה. משחק קטסטרופלי של כל רביעיית ההגנה. כמובן שמאנה שכבר הובחן בעבר כחוליה החלשה לא "איכזב" גם הפעם אך מה שבלט היה החולשה של שאר חבריו להגנה - טיבי, גרסיה וייני. השער השלישי של ב"ש הוא נטו כשל של שלושתם. גרסיה הפסיד במאבק האווירי לדובב גבאי, טיבי החליק ואת ייני גבאי עבר כאילו לא היה שם. תנו לדובב גבאי עוד 20 ניסיונות והוא לא עושה זאת יפה יותר.

חצי הכוס המלאה

סוזה או גרסיה. הרבה עסקו בשאלה האם מכבי של סוזה טובה יותר מזו של אוסקר. שניהם הפסידו בוסרמיל אך אם נתייחס להפסד מול ב"ש כאינדיקציה, היתרון הוא של פאולו סוזה. העובדות הראשוניות מראות שסוזה מפסיד לב"ש במחזור השמיני, שלושה מחזורים מאוחר יותר מאוסקר, כלומר רצף המשחקים ללא הפסד של סוזה ארוך יותר. כמו בעונה שעברה, גם אתמול מכבי הגיעה למשחק כפייבוריטית ואולי מעט זחוחה, אך הפעם היתה עדיפה על ב"ש (הובילה באיומים ובהחזקת כדור). עובדה נוספת היא שב"ש של העונה היא קבוצת צמרת, טובה בהרבה מזו של עונה קודמת.

חצי הכוס הריקה

למידה לקויה. השער הראשון של ב"ש היה באשמתו של חואן פבלו, לאו דווקא בגלל מה שקרה אחרי הבעיטה של סראג' נאסר אלא מה שקרה לפניה. בהכנה למשחק הוזכר שהקבוצה למדה ושמה דגש על הכדורים הנייחים המסוכנים של ב"ש. אם יש אמת בדבר, הרי שמכבי הייתה צריכה לדעת שנאסר מכוון לשער ואי לכך, שני שחקנים בחומה לא מספיקים.  אם חואן פבלו ציפה להגבהה הרי שמגביהי המצבים הנייחים של ב"ש הם מאור בוזגלו או גל הראל, בטח לא נאסר. יתר על כן, נאסר, רק לפני מספר מחזורים, כבש שער דומה בבעיטה חופשית נגד הפועל עכו. כנראה שאת החומר הזה חואן פבלו החליט לא ללמוד.

כיוון לשער, חואן פבלו זלזל. סיראג' נאסר (צילום: ברני ארדוב)

אפילוג

העונה נדמה שהפועל ב"ש, יחד עם הפועל ת"א, הן היריבות היחידות שיכולות לאיים על האליפות הצפויה של הצהובים. אמש הצליחה ב"ש לערער במעט את ההגמוניה של מכבי ת"א כשניצחה אותה אך דקות הסיום של המשחק הבליטו עד כמה רחוקה ב"ש מלהוות באמת איום ממשי. החל מהדקה השמונים שכחו שחקני ב"ש מלהוות אלטרנטיבה למכבי והחלו לגלות תסמינים של קבוצה קטנה. שמונה דקות המוצדקות של תוספת הזמן באו בעקבות בזבוזי הזמן הרבים של שחקני ב"ש. לאחר המשחק ההפרש בטבלה עומד על שתי נקודות בלבד אך הפער המנטלי בין שתי הקבוצות גדול בהרבה.