24 בספט׳ 2013

קצרים: מכבי חיפה - מכבי תל אביב

חשיבה של שח-מט. פאולו סוזה (צילום: דני מרון)

פרולוג -

כדורגל נחשב משחק פשוט, בלי הרבה אירועים טקטיים או מהלכים משמעותיים בהשוואה למשחק כדור אחרים. אמש בניצחון על חיפה, פאולו סוזה עשה לאריק בנאדו מהלך שמזכיר יותר מהלך של שח-מט. שעה לפני המשחק, פאולו סוזה מפרסם את ההרכב שהפתיע את כולם או יותר אכזב את כולם. העיתונאים כבר החלו לחדד את עפרונותיהם (קצת מיושן אך מתאים), כי הנה פאולו סוזה השתפן ברגע האחרון ומראה שתיקו, ואם אפשר על האפס, מתאים לו. סיטואציה שהזכירה במידה מה את ההתנהגות של אוסקר בדרבי הראשון בעונה שעברה. סוזה לקח סיכון, או שהוא חוטף ביקורות בדומה לאוסקר או שהוא מנצח ומקבל את כל הקרדיט, מה שלבסוף קרה.

חצי הכוס המלאה –

פאולו סוזה הראה בניצחון מול חיפה את ההבדל המרכזי בינו לבין קודמו אוסקר גארסיה. האופי חם המזג שלו בניגוד לאוסקר המקובע והקר, בא לידי ביטוי במערך המפתיע שעלה מול חיפה. סוזה והצוות המקצועי ידעו שהנשק המרכזי של חיפה הם רובן ראיוס במרכז וחן עזרא בצד שמאל והם נערכו לכך. סוזה התאים את עצמו ועלה עם מערך של שני קשרים אחוריים טהורים אלברמן ומיטרוביץ' (ויסלחו לי כל האנשים שחושבים שראדי הוא כזה), מערך חסר יעילות כמעט מול כל קבוצה אך אתמול, מול חיפה, הוא עבד בצורה מושלמת.

ברגע שלסוזה היו שני קשרים אחוריים הוא יכל להשתמש באחד בכדי לעזור לשירן ייני בהתמודדות מול חן עזרא הפעלתן ובקשר השני להיות דבוק לרובן ראיוס במרכז. מול עזרא הדבר פחות הצליח אך הוציא ממנו את העוקץ ואילו ראיוס נעלם לחלוטין. החיסרון במערך כזה הוא ההצטרפות האיטית בהתקפות המעבר שנובע מהחוסר בשחקנים יצירתיים בקישור. החסרון התבטא בעיקר במחצית הראשונה, בהתקפות המעבר כאשר מיטרוביץ' הוא זה שהצטרף והוציא את המחץ מההתקפות הללו. מהלך גאוני נוסף של סוזה  היה החילוף של ראדה פריצה במקומו של דאבור (משחק טוב). אמנם חילוף של חלוץ בחלוץ שעל פניו נראה חסר טעם אך הביא לקריסה של הגנת חיפה. פריצה שעלה מאוד רעב, הביא עוצמה וכוח שהפתיעו את צמד הבלמים והשאיר אותם חבולים ומדממים (לקינן שלום).

חצי הכוס הריקה –  פשוט אין

לשיפור –

למרות שרבים מהפרשנים שיבחו את ערן זהבי על משחקו אמש, לדעתי הוא היה החלש בשחקני מכבי . פרט לבישול הגאוני לפריצה בשער השני זהבי לא היה במשחק, לא איים על שערו של שראנוב ואיבד הרבה כדורים. באופן אירוני אחד מהאיבודים הללו הובילו במקרה לשער השלישי של פריצה.

לשימור –

ההפתעה נעימה של אמש הייתה עומרי בן הרוש, עוד החלטה מוצלחת של סוזה, שכנראה מסדר לעצמו מקום בהרכב במשחקים הקרובים. עומרי בן הרוש אומנם מוגבל טכנית ביחס לזיו ומאנה אך הוא מביא איכויות הגנתיות שאין לשניים האחרים, בעיקר בזכות העובדה שהוא משחק גם כבלם.

עם איזה איבר הוא כבש? (צילום: ברני ארדוב)

עמד במבחן  -  

יצחקי עלה לשחק שבראשו עדיין מהדהד הפנדל ההוא בדקה ה-95 מול ניקוסיה וההבטחה שלו שהוא עוד יחזיר לקבוצה. המחוייבות של יצחקי הורגשה מהדקה הראשונה בכל פעולה שלו. יש שיגידו שהשער שיצחקי כבש היה עם החזה, הציניים יגידו שנכבש עם הכרס אבל ההרגשה הייתה שהוא נכבש עם הלב.

אפילוג –

לעתים רבים נוטים להסיק ולקבוע דברים מהר מידי. מצד אחד רבים מהרו להספיד את ראדה פריצה, לקבוע שהוא עייף, חלוד ומצד שני מהרו להלל ולשבח את רובן ראיוס והכתירו אותו לאחד הזרים הטובים שנראו במחוזותינו. אז ככה, ראיוס שחקן יוצא מן הכלל אך כנראה לא גדול כפי שחשבו ולגבי פריצה? נו, אתם יודעים לבד.

בקרב מול ראיוס הוא ניצח. ראדה פריצה |(צילום: שלומי יוסף)

2 comments:

  1. מה שהכי חשוב זה שיש מאמן שלא מפחד להעיז, מאמן עם ביצים,
    את זה הוא כבר הוכיח במשחק מול בזל (שעבר לשחק עם 3 בלמים) מהלך ששום מאמן ישראלי או אוסקר היו עושים בפיגר 3-0 (היו מכניסים עוד שחק הגנה שלא יגמר בהשפלה)

    כמו שזה עבד זה גם יכל להיכשל , אבל נותן לסוזה את כול הקרדיט

    השבמחק
  2. מסכים לגבי השינוי שסוזה עשה נגד באזל, זה בדיוק ההבדל שהתכוונתי בינו לבין אוסקר. אוסקר היההרבה יותר מקובע, לטוב ולרע.

    השבמחק