מכבי תל אביב מודל 2013-2014 – רשמים ראשונים

מאקרו מיקרו

באופן כללי פאולו סוזה הצליח לשמר את סגנון המשחק של מכבי תל אביב תחת אוסקר גרסיה. מבנה ה-4-3-3 נשאר זהה למדי הרבה בזכות העובדה שרוב ההרכב הוא זהה כרגע (שמונה שחקנים ליתר דיוק).

רביעית ההגנה נשארה זהה, נכון לעכשיו. איתן טיבי וקרלוס גארסיה שכבר מתואמים נהדר ביניהם ימשיכו לפתוח. בגזרת המגנים דברים עוד יכולים להשתנות, ייני וזיו מותירים עד כה רושם טוב והם זוכים לקרדיט מהשנה שעברה אך לא מן הנמנע שמאנה ואולי מגן ימני זר נוסף יפתחו על חשבונם בהמשך. בכל מקרה הדבר לא אמור לקרות בזמן הרוב מכיוון שהספרדי טרם הסיר את החלודה ובאשר למגן הנוסף אין עוד חדש.

המערך מהעונה שעברה נשמר

הקישור הוא החלק היחיד שלא צפוי לעבור שינוי אלא אם יקרה משהו יוצא דופן, מעמדם של אלברמן כקשר אחורי, ראדי כ- 50-50 וזהבי כקשר התקפי נשאר איתן. מי שכרגע נראה הכי טוב מבין שלושתם הוא גל אלברמן שפתח בצורה פנטסטית את העונה ונראה חד מאוד. ראדי וזהבי נראים פחות מחוברים כרגע אך האופי שלהם לא יותיר אותם מאחור, האחד בזכות העבודה הקשה והשני בזכות הוינריות.

החלק שעבר את השינוי הגדול הוא ההתקפה, כפי שציינתי קודם לכן הסגנון נשאר ויתבסס על חלוץ מטרה, לרוב פריצה, עם שני שחקני כנף. מי שרשום על ההפתעה (הטובה) עד כה הוא עומרי אלטמן הכמעט אלמוני. הרבה אנשים הרימו גבה כאשר סוזה הימר עליו במשחק הראשון בעודו מותיר מאחור שחקנים כמו מיכה ובן חיים על הספסל אך שתי ההופעות שלו הראו באיזה כישרון מדובר, מועמד חזק לדעתי לתגלית העונה. מי שאמור להוסיף מהירות להתקפת הצהובים הוא טל בן חיים שהגיע כהעברה הנוצצת של הקיץ, מאין פיצוי על עזיבתו של אלירן עטר. טב"ח, בניגוד לימיו במכבי פ"ת והפועל ת"א, הוא חלק מהרוטציה במכבי ולא שחקן הרכב קבוע. העובדה הזו יחד עם השפעת הצוות הזר יחייבו את בן חיים לצמצם את הפער בין הכישרון ברגליים והמנטליות הבעייתית.

אלירן עטר היה שחקן מאוד משמעותי וכך גם העזיבה שלו. ברק יצחקי הוא השחקן שימלא את החסר, למרות השוני ביניהם. יצחקי אמנם לא יכול להביא את המספרים שעטר הביא בעונה החולפת אך הוא מביא ורסטיליות למשחק ההתקפה אשר באה לביטוי, במגוון האיומים על שער ובמספר העמדות שהוא יכול לשחק. יצחקי נראה חד מאוד במשחקי הפתיחה והצטיין גם כשתופקד באגף וגם כשתופקד בשפיץ.

הרבה יותר ורסטילי מעטר. ברק יצחקי (צילום: אסף קליגר)

כרגע נראה שהחיסרון היחיד הוא בעמד השוער. האם השיקול הכלכלי באי הבאתו של אניימה היה נכון, זאת נדע רק בהמשך אך כבר ברור שחואן פבלו הוא לא אניימה. לדעתי חואן פבלו יתקשה להביא את הערך המוסף שהעניק אניימה, בעיקר במשחק הרגל הנהדר שהשרה בטחון ועזר להוציא את הקבוצה להתקפות. לזכותו של חואן פבלו יאמר שהוא עדיף על אניימה בכדורי הגובה ובכך אולי הוא מצמצם את הפערים.

לשמחתם של הצהובים נראה שגם רמת הכושר הגופני לא נפגעה. במסיבת העיתונאים לפני היציאה למחנה האימונים נשאל גל אלברמן האם הקבוצה נפגעה בעקבות עזיבתו של מאמן הכושר הקודם חואן טוריחו, פאולו סוזה שהיה לידו בחר לענות על השאלה במקומו ואמר לעיתונאי שיבדוק את הביצועים של הקבוצות הקודמות שלו בנושא הזה. לפחות כרגע נראה שהכושר הנהדר של הקבוצה נשאר ובחלק מהאופנים של המשחק, אפילו השתפר.

מה חדש?

למרות הקווים הזהים בין הקבוצה של אוסקר לקבוצה של סוזה ישנם גם הבדלים. סוזה הביא אתו מספר חידושים ושניים מהם בולטים במיוחד. האחד משקף את תפיסת העולם שלו והשני הוא כתוצאה מהשינויים בסגל. החידוש הראשון הוא הדגש ששם סוזה על משחק הלחץ, על פי שני המפגשים מול גיורי נראה שסוזה מאמין במשחק לחץ על היריבה המתאפשר בזכות הכושר הגופני העדיף של מכבי ועוזר לה לכפות את המשחק שלה על היריבה. הלחץ הצליח מול גיורי וימשיך לבוא לידי ביטוי בליגה כפי שקרה בעונה החולפת.

החידוש השני נובע כתוצאה מההיעדרות של אלירן עטר. בעונה החולפת עטר היה המוציא לפועל המרכזי של הקבוצה ובכך משך את תשומת הלב של הקבוצה היריבה ושל מכבי עצמה. מכבי ת"א, לפחות עד הגעת פריצה וזהבי בינואר, הייתה תלויה המון בעטר. העונה נדמה שהחלק הקדמי הרבה יותר מאוזן ובכל רגע נתון כל שחקן יכול לקחת את המושכות.

הצליח להביא שינויים. פאולו סוזה (צילום: walla)

דבר נוסף שצריך להתייחס אליו במיוחד בעונה עמוסה שכזו, הוא העומק הנהדר שיש בסגל הקבוצה. סוזה התבטא לא מעט בכך שהוא מאמין בסגל עמוק ובמלחמה על כל עמדה ומנגד, קרויף וגולדהאר לא נשארו אדישים. כרגע מכבי ת"א מחזיקה בסגל הכי איכותי בליגה, כזה שיכול לאפשר לה התמודדות בכמה מפעלים ואולי לבטל את הסטיגמה שקבוצה ישראלית לא בנויה לכך.

לסיכום, המונח "שינויים קוסמטיים" מתאר בצורה הטובה ביותר את מכבי ת"א מודל 2013-14, השינויים המינוריים והתוספות הקטנות מחברים בין הקבוצות של גרסיה וסוזה ויותר מכל, יוצרים המשכיות.